אין לי ארץ אחרת
מלחמה. צבע אדום. טילים. על הדרום. על תל אביב. אפילו על עיר האורות. פתח תקווה. מלחמה. וכאן בגרמניה? הכל כרגיל. כשהתחיל הבלאגן בארץ. ירד אצלנו גשם. כולם רצו , חיפשו מחסה ושלפו את המטריות מהבוידם. ואני...
View Articleהמשאלות שלא מתגשמות
יש לי קטע כזה עם פסי רכבת ומשאלות. זה אמנם קצת טיפשי, אבל בכל זאת. שמעתי פעם שכשחוצים פסי רכבת באוטו, בדיוק ברגע שעוברים על הפסים, אפשר לבקש משאלה. מאז כשאני חוצה פסי רכבת, אני מבקשת, כי מה אכפת לי...
View Articleעת להרוג
דמיינו לכם משפחה. אבא, אמא, ילדים. תחשבו על הרגע הזה שהם הולכים לישון, או לפחות מנסים, כי בעוד מספר דקות כנראה שתהיה אזעקה שתקפיץ אותם. תשמעו באוזניכם את הבכי של התינוק, את השאלה של הילדה הקטנה אם זה...
View Articleלהיות כאן ילד
תשאלו ילדים מפריז, רומא או לונדון מה הזיכרונות שלהם מהילדות. הם יספרו בפשטות על הטיולים המשפחתיים, יעברו למפגשים עם החברים הקרובים ויזכירו את משחקי הכדור ששיחקו בחוץ בילדותם. אצלנו זה קצת אחרת. לא פשוט...
View Articleים של דמעות
ובחלום שלי, אני מתקרבת לכותל. צועדת בצעדים איטיים וקצובים בלי להסתכל ימינה או שמאלה. דוך. כל מה שאני רואה מולי הוא אבנים משולבות בגוונים של בז' וחום. שיחים ירוקים ומכוערים למראה מבצבצים בין החרכים כמו...
View Articleכמעט שלושים
ההרגשה הזאת הייתה קצת מוזרה – תחושת סיפוק עילאית, רגע של אושר מעורבב יחד עם המון ספקות וחששות, אני לא חושב שיש מילים שיכולות להסביר רגעים כאלה. זה כמו הרגע הזה שאתה מנשק את הילדה הכי יפה בכתה שבחיים לא...
View Articleחרטות נועדו לבוקר
בכוונה לא לקחתי את האוטו. ההליכה אליו ברגל נותנת לי זמן לחשוב על הצעדים שלי. לתכנן את הפעולות. אני דופקת בדלת, הלב שלי דופק ביחד איתי. הדלת נפתחת, הוא לובש ג'ינס בהיר , טי שירט שחורה, מעליה פליז צבאי...
View ArticleLife as We Know It
If you should ask any Parisian, Roman or Londonian child to reminisce about their childhood, they will simply talk about family trips, entertaining meets with close friends and playing soccer out in...
View Articleקוראים לזה "המצב"
בוקר שקט מאוד עבר על המרכז. רגוע, מאוד רגוע. בדרום הכל השתולל אבל כאן, שקט. והשקט הזה בא בדיוק במקום המתאים, לא רציתי שמשהו יפריע לי ללו"ז המטורף (כן כן מאוד מטורף עלק) שתכננתי. גם בדיוק היה לי חלום...
View Article3:28
האחד-עשר ביולי 2014. 3:18 לפנות בוקר בחיפה. מיטה, שידה, חלון. החלון של דניאלה. מהחלון של דניאלה רואים את הואדי גולש אל הים. עצי אלון וברוש פוגשים בכחול הגדול, שחשוך עכשיו. השמים גבוהים, מקיפים בכיפה...
View Articleכותב פרא
האמת, אני לא ממש יודע מאיפה להתחיל, עברו כבר יותר מחודשיים ואני עדיין מעבד את החוויה. דווקא בימים האחרונים שהכל בוער, משהו בי מחפש לחזור לאותם רגעים. כל הסיפור הזה הוא בכלל הפתעה, מתנה שנחתה עלי...
View Articleמלודיה בגוונים
הורדת את האוזניות שלך, את עוד לא מכירה את כל הצלילים שבי. את לא יודעת שהקעקוע שמצויר על פרק כף היד הימנית שלי הוא על שם שיר של הרולינג סטונז. שהשיר שהכי משמח ומביך אותי מכל השירים, הוא "יד ביד" של...
View Articleזמן מלחמה
נידונתי, כבת מזל סרטן, לרגישות יתרה והשפעה מאוד חזקה של הירח. אולי זה התירוץ שאני בוחרת לי, או המשענת, או הדבר הזה שאפשר להאשים אותו בתקופה האחרונה, בשילוב המצב בארץ, לתחושות החרדה שמציפות אותי. אני...
View Articleטו מאץ'
הבעיה של הדור שלנו זה המבחר. טו מאץ׳ אופציות יש לנו לכל דבר בחיים האלה. פעם זה לא היה ככה, היית רוצה חלב היית הולך לחלבן. אין תנובה, טרה, שטראוס, מחלבות גד, נועם, מולר, אורית פוקס. בקבוק חלב מחכה ליד...
View Articleליברלית ואתאיסטית
אני ליברלית. באמריקה צריכים לבחור. כי אחרת הם לא מבינים איך יכול להיות שאתה לא לוקח על עצמך הגדרה פוליטית. איזה כיף, הנה מצאתי הגדרה. ליברלית. ויקיפדיה אומר שאנשים ליברלים תומכים בחופש האדם, ללא הבדלי...
View Articleאת המלחמה שלי ניצחתי
טוב, אי אפשר להתחמק מזה. אנחנו במלחמה. אני חייבת להודות שפעם אצלי בראש מלחמה נראתה אחרת לגמרי וכללה בניינים עולים באש, אנשים רצים ברחובות וחיילים יורים לכל עבר. אולי זה נראה ככה בעזה, אבל פה? לא, פה...
View Articleפוסט טראומה
ביום רביעי בלילה התכנס החמ"ל המשפחתי, אמא שלי ואחותי. ביום חמישי בבוקר התחילו ההלחצות ותוך כדי נפלה ההחלטה. אמא שלי החליטה – היא מעמיסה את כל המשפחה ונוסעים לסופשבוע בטבריה, עיר האורות. בכל זמן אחר זאת...
View Articleהספקתי לשכוח
הספקתי לשכוח כמה ישראלים מפחידים אותי. ניסיתי לשכוח את תחושת הבהלה הזו שפורצת בעיקר בקיץ כשחם וכולם פחות סבלניים. עשה רושם שזה הצליח אבל לפני כחודש אחת הבנות בעבודה הוציאה אותי מהכלים. לא יכולתי לרסן...
View Articleעכשיו הוא אתה
איזה מוזר זה. כמה מוזר זה. איך זה שבמשך תקופת חיים שלמה, בן אדם אחד נראה לך כדבר הכי חשוב, הכי מרכזי, הכי עיקרי, הכי רלוונטי והכי נצחי בעולם. ופתאום, התקופה נגמרת, החיים ממשיכים ואותו בן אדם – הופך...
View Articleהפסקתי להאמין בשלום. למען עתידכם, תפסיקו גם אתם להאמין
הטרגדיה הישראלית נמצאת בדיוק באותן שתי מילים תמימות; ימין ושמאל. באחת מתחילה השיחה, בשנייה נגמרת ההקשבה. בשלישית: פורצת אלימות. במשך שנים החלוקה הזו הביאה לשיח שהיה מוגבל אך ורק לדרך, אך הוא היה נעדר...
View Article