זמן מקלחת
שתים בצהרים והשמש מעלי קופחת, גורמת לי להשיל את כל השכבות שיש מעלי. אני מתפשט, עירום מהחומות שחוסמות אותי והקול שנשמע באוזני הוא מין מנגינת כישוף כזו שמונעת ממני להסתתר וחושפת צד פגיע, חלש, ואמיתי. יש...
View Articleדם, יזע ומילים
חולה א' שוכב על מיטת בית החולים. לגרונו תחובים צינורות המספקים לו חמצן. לידיו מחוברות אינפוזיות המזינות את ישותו ההולכת ונחלשת. לפי הכתוב בתמציתיות מיובשת בדו"ח הרופאים: "הנ"ל מתואר על ידי קרוב-רחוק...
View Articleעד שהמסך יפריד בינינו
תמיד אהבתי לכתוב. מאז ומעולם הכתיבה הייתה המקום אליו הייתי פונה כשקשה לי, לשם הייתי בורחת כשהמציאות לא הייתה בדיוק כפי שרציתי, שם הייתי כותבת אותה בדיוק בדיוק כפי שחלמתי, שם היו נכתבות המילים שלא...
View Articleגם אני נחלוואית
בס"ד גם אני נחלאוית. לא עשיתי צבא, עשיתי שירות לאומי קרבי – 11 ילדים שלא רואים אף אחד מטווח אפס, גם לא את עצמם. אחת לחודש סוגרת שבת וחוזרת לפנימיה בכל מוצ"ש, כל יום על הרגליים בין 10 ל-14 שעות. לא...
View Articleאהבה טמפלרית
JAJO Wine Bar – המותג של ברי יין בעירנו (נראה לי כי לא קיים מישהו שלא ישב בדייט, באחד משני סניפיו בשבזי), פתח מקום נוסף, והפעם במתחם שרונה. כיוון שהיו אלו שהשמיעו תלונות בעקבות הביקורת הקודמת במתחם,...
View Articleמחשבת מסלול מחדש
אימא קפצה אליי לקפה, יותר נכון תה אם נדייק אז תיי. אימא: לא נמאס לך כבר? קדימה תחזרי, מה יש לך לחפש בתל-אביב? רק הומואים ואנשים שמעדיפים לגדל כלבים ולא תינוקות יש פה. אני מנשקת ומחבקת את הכלב שלי "את...
View Articleרווק'נ'רול 70: אל תשכחו לזכור אותם
השבוע בין שני ימי הזיכרון הממלכתיים של מדינת ישראל הוא קשה. שזה מעולה, כי הוא אמור להיות כזה. ימי הזיכרון האלה הם התשעה באב החילוניים, מופרדים בשבעה ימים נוראים (ולא עשרה. קיבלנו הנחה כי אנחנו לא דתיים...
View Articleהכל בראש
בפעמים האחרונות בהן יצאתי להליכה, מצאתי את עצמי משננת את המשפט "הכל בראש". בהתחלה, אמרתי אותו לעצמי כשהגעתי לעלייה השנואה עליי. "הכל בראש" אחד, ובכלל לא שמתי לב שכבר סיימתי את העלייה ואני בכלל במישור....
View Articleאהבה
גילוי נאות לפני שאתחיל – אני פוץ. אין מה לעשות. אז זה לא הולך להיות פוסט קיטשי על רומנטיקה ועל ורדים. זה הולך להיות פוסט על אהבה. זה נושא שמלווה אותי כבר תקופה. בייחוד כשהוא נזרק לאויר כל הזמן על ידי...
View Articleהחיים בגובה מטר חמישים ושלוש
1996, תחילת כיתה א'. בדרך לכיתת הצהרונית של אחרי שעות הלימודים, מלווה אותי צליל מנגינה מקניטה, עם מילים שמכוונות אליי: "אטי-פתי-שוקולד-וחצי". השיר הזה (גרוע אז כמו היום), שליווה אותי עוד שנתיים שלמות...
View Articleהמלכה המתוקה של פריז
לפני שנה בדיוק ארזתי מזוודה לא גדולה מידי, וטסתי להרפתקה אישית בפריז לעשרה ימים. עשרה ימים של שיכרון חושים, קיוויתי. פריז תמיד הייתה אניגמטית בעיני ולא ביקרתי בה לפני כן מעולם, אבל תרבות היין והאוכל,...
View Articleמשוואות במתמטיקה
כשהייתם רבים בצרחות הייתי מגבירה את המוזיקה. המשכתם לצעוק ואני הגברתי יותר. הקולות שלכם התערבבו עם הסאונד הפראי והתכהו אל תוך ההמולה, התערבבו במעין צרימה לא צורמת. הייתי מדמיינת אתכם שרים בהרמוניה...
View Articleעומדת דום
אפילו הרוח הנושבת שוקטת כשאנחנו עומדים ושותקים. כשהצפירה מפלחת את הדממה, בזווית העין אני רואה בת כיתה שלי מחובקת בידי בן זוגה. מתחת למשקפי השמש שלי אני מרגישה את הדמעות מתחילות לזרום, אף אחד לא ניגש...
View Articleתחביבים
כשהייתי קטנה הרבה פעמים התבקשתי למנות את התחביבים שלי. כשהתבקשתי לעשות כן, תמיד הייתי רושמת את אותה הרשימה: לרקוד, לקרוא, לכתוב ולבלות עם חברים. רשימה קטנה אשר מונה את כל תחומי העניין שלי בתור ילדה...
View Articleסוד החיים הפשוטים
אומרים שרושם ראשוני הוא הדבר החשוב ביותר כשאנחנו פוגשים אדם לראשונה. במקרים אחרים אפשר להגיד שרושם ראשוני לא מטעה לעולם. שני קווי המחשבה האלו יכולים להיות נכונים בדיוק כשהם יכולים להיות מטופשים להחריד....
View Articleמאה ימים של אושר
היה לי קל להישאב אל המצב הזה, חוסר התחושה הממכר לפני השינה. קיוויתי שההינתקות מהגוף רגע לפני שנרדמים תביא לי מוזה משוגעת, או את הרעיון הבא שישנה את כל חיי. דקות אחדות לפני שנרדמתי שיניתי את תמונת הקאבר...
View Articleתרבות יום א' #11
רגע לפני שאני מתחילה: השבוע אני חוזרת לסורי ואתם לא יודעים כמה זה משמח אותי – המון הופעות וכולן מעולות! בין לבין, יש גם את יום הזיכרון ויום העצמאות שקצת מוציאים אותי מאיזון. אני מחכה לרגע שנחזור...
View Articleהילדים האבודים
לילדים יש יכולת קסומה לראות מעבר להכל, אני לא יודעת מתי אנחנו מאבדים אותה, מתי בדיוק אבק הפיות נידף מאיתנו ועף הרחק עם הרוח. מתי חושינו מתקהים, מתי בדיוק הרגע הזה שאנחנו מאבדים את התום שלנו, מתי קוצצים...
View Articleפתאום כשנדמה ששחר לא יפציע לעולם
בכל שנה, בלילה שלפני יום הזיכרון, אתה לא מסוגל להירדם. הלילה ההוא חוזר אליך במלוא העוצמה, חודר ומציף ומכאיב לך בראש. אתה לא מבין את זה, לא תופס איך קרה שיום הזיכרון הפך מיום לאומי, לכאב אישי שלך? אתמול...
View Articleלא רציתי לכתוב על יום הזיכרון
לא רציתי לכתוב על יום הזיכרון. למעשה אני מודה שהשנה קצת ניסיתי לפסוח עליו. כשכבר כן היה לי מה לומר לא ממש רציתי להגיד את זה, כי זה נושא רגיש ושנוי במחלוקת שאני משתדלת לא להיכנס אליו, אבל מה שהושיב...
View Article