צבעים משלימים
שתי נקודות מבט למשחק אחד, שני גברים שמודים שבכו לא מזמן. גנן רשת: פעמיים בחיי בכיתי בגלל כדורגל. הפעם הראשונה הייתה בשנת 1996, חצי גמר גביע המדינה, מכבי תל אביב מארחת את מכבי חיפה. אני בבלומפילד עם אבי...
View Articleזה עולם קטן מאוד
בתוך-תוככי טוקיו קיים בניין קסום בן שתי קומות שבו גרים בניחותא כ-11 אנשים: בקומה הראשונה, בחדר 101, גר צרפתי שמחכה לבואו של חברו מעיר הולדתו, בחדר מולו גרים (אם כי פחות בניחותא) צעיר חובב טכנולוגיה...
View Articleארון ריק
היא טיפסה בגרם המדרגות שהוביל לפתח המטוס בידיעה שזו הטיסה האחרונה שאי פעם תעלה עליה. זה היה בבוקר של ראשון כלשהו. אנשים התהלכו ברחובות, אנשים עם תיקים מלאי מסמכים, אנשים לבושים חליפות, כמו נמלים,...
View Articleהמירוץ לביוץ
החברות הטובות שלי עדיין רווקות. מבחירה. בחירה לא להישאר במערכת יחסים שלא מתאימה להן. בחירה אמיתית וכנה לא להתחתן עם בן זוגן כי השעון הביולוגי מתקתק. לא להיכנע ללחץ החברתי, ל-30 המרחף כחרב מעל ראשינו....
View ArticleApp-Date
את זרוקה על הספה. לובשת טרנינג שכבר ראה ימים יפים יותר, עם שיער שכבר ידע ימים חיוניים ומלאי ברק. מנשנשת מדגני הבוקר שכל קשר ביניהם לבין האושר המטריד של הספורטאית מהפרסומת הוא שקר גמור. וחושבת. חושבת על...
View Articleלכתוב ולא רק את עצמי
עברה כבר חצי שנה בערך מאז הפוסט האחרון שלי כאן ובכלל כמעט ואני לא כותב, ובזמן הזה עוברת בראשי לא מעט השאלה "למה?”. ובכן, האבל שהייתי שרוי בו עקב מות אבי בהחלט השפיע מאוד, אבל היה שם עוד משהו. משהו...
View Articleפתקים במדבר
"הדרך ארוכה ומשתלמת". כך כתבתי לעצמי בפנקס הסלולרי שלי, כשהגעתי ליעד אחרי יותר משלוש שעות נסיעה באוטובוס, ברכבת וברכב פרטי. איזה כיף יכול היה להיות להגיד את המשפט הזה יותר בחיים האלה. אם הדרכים...
View Articleאלוהי המתמטיקה
אם המתמטיקה הייתה דת – הייתי הכופרת הכי גדולה. המתמטיקה אמורה להיות נושא מדעי והגיוני, אך ככל שאני נוברת בה היא רק יותר ויותר משאירה אותי עם תהיות ושאלות. אתה שואל למה- עונים לך ככה. מאתחל חשיבה...
View Articleאומץ שבת
לילה. אני שוכבת במיטה, בוהה בתקרה השחורה ולא נרדמת. אני מתהפכת מצד לצד, מהצד לגב ומהגב לבטן. אני מכניסה את כפות הידיים מתחת לכרית ומניחה עליה את הראש. מותחת את הידיים שכואבות מתנוחת הקיפול, ומחזירה...
View Articleהסימנים
התחילו להשתולל לי בראש סימנים, עליו, דברים שהיה אומר, שלא לקחתי ברצינות, שלא רציתי להאמין, עברו חודשיים, עברתי את שלב הבכי, שלב הגעגוע, שלב הכעס. פתאום דברים שנהג להגיד לי נראו לי כמו תמרורי אזהרה...
View Articleשבע תחנות
"קלפטון הוא אלוהים" – שלוש מילים שרוססו בספריי שחור על גבי קיר לבן של תחנת הרכבת התחתית איסלינגטון שבלונדון, בסתיו של שנת 1967, בישרו לעולם על אלוהותו של אריק קלפטון הצעיר. עולם הרוק'נ'רול הבראשיתי...
View Articleכתם לידה ישראלי
כשהייתי בת חמש וחצי, הגיע אלינו הבייתה הדיסקמן. הוא היה של אמא שלי והוא לא לגמרי עבד. לפעמים הייתי צריכה להשאיר את הפליי לחוץ כדי שהשיר ימשיך להתנגן ולפעמים כשהייתי מריצה אחורה כדי לשמוע שוב חלק מסוים...
View Articleשירים עד כאן
'שירים עד כאן' זה המשפט הראשון שעלה במוחי בשנייה ששמעתי על מותו של אחד מעמודי הטווח של התרבות הישראלית כמו שאני מבין אותה. על אף שזה לא שיר שלו, הוא לא הפסיק להתנגן לי בראש וכנראה לא בכדי, כי עם מותו...
View Articleואז…
ובחלומי ירדתי מהאוטובוס בתחנה המרכזית, תא המטען נפתח, משכתי את המזוודה הגדולה שלי ממנו ובאתי ללכת. כשלפתע הרגשתי טפיחה בגב וקול גברי קורא בקול: ״היי, זאת המזוודה שלי!". אני מסתובב לאחור ורואה שהאדם...
View Articleשבת של חורף
אני מתעוררת למגע האצבעות שלך על הגב שלי, מטיילות להן ועושות צורות דמיוניות. זה מדגדג אותי, אני צוחקת ומסתובבת אליך. בבוקר תמיד העיניים הירוקות והקטנות שלך נפוחות משינה, זה נעלם אחרי שטיפה קלה אבל אני...
View Articleמחניק קצת בגרון
להיות ישראלי בשבילי זה המערכונים של שבת בבוקר, התור הארוך מחוץ לסביח של עובד, הבמבה שאיתנו בתיק גם בקצה השני של העולם. להיות ישראלי זה לחבק איש זר בכיכר ביום הזיכרון, זה לקלל כשמעלים את מחיר הדלק ב-20...
View Articleהתקעקעתי
עשיתי השבוע קעקוע חדש על כף היד וזה העלה הרבה דיונים עם אנשים על כל הנושא הזה של קעקועים. את הקעקוע הראשון שלי עשיתי בגיל 16. זה היה עם החבר הראשון שלי והלכנו יחד עם עוד חברה שלי לפסיכו בדיזינגוף סנטר...
View Articleנו למה ציפית?
שבוע שני של המסע. אני בוהה במסך הלבן שבוהה בי בחזרה ואני מרגישה את המחסום שקיים בי עוצר מהמילים לצאת החוצה. אני יודעת הרבה על גברים, שנים לא מבוטלות מחיי מצאתי את עצמי מרגישה יותר נוח בחברת גברים יותר...
View Articleמה שלא מספרים לך, לא יפגע בך?
החודש ציינתי שנה רישמית לסיום התואר. ב- 1 לנובמבר הגשתי את הסמינר שלי ותחושת ההקלה שלי הייתה גדולה, כמה גדולה? כמו שאת מתאפקת שעות ואז עושה פיפי, ככה גדולה. הייתי בטוחה שהחיים מחכים רק לי, מקומות...
View Articleהחיים על פי
המסע הזה משוגע, וגם אנחנו משוגעים. כשעוצרים שניה לנשום בתוך המציאות הקודחת אפשר להעריך את זה שמים נראים כמו שהם, וזזים כמו שהם, מזה שצמחים אוכלים אור שמש, מזה שמילים וציורים ותנועה מציפים בנו רגש. כי...
View Article