'שירים עד כאן' זה המשפט הראשון שעלה במוחי בשנייה ששמעתי על מותו של אחד מעמודי הטווח של התרבות הישראלית כמו שאני מבין אותה.
על אף שזה לא שיר שלו, הוא לא הפסיק להתנגן לי בראש וכנראה לא בכדי, כי עם מותו של האיש והאגדה, יש באמת רגעים שנראה כאילו נעצרו באחד כל הלחנים, כל המוסיקה, כל השירים.
צילום: עמוד הפייסבוק של אריק איינשטיין
אין לי כל זכות, וגם קטונתי מלהספיד את אריק איינשטיין, אבל אם הייתי מספיד אותו הייתי אומר לו את הדברים הבאים:
"אריק, חיים של מאות אלפים שזורים בקול שלך, היסטוריה של מדינה שלמה חצובה במילותך. עשרות סיפורי ילדות עם 'אדון שוקו', שכאשר שומעים את שירך ברדיו נזכרים בהם, אלפי צועדים לחופה עם 'קח לך אישה', מאות ואלפי חיילים שחזרו הביתה עם 'כמה טוב שבאת', וגם כאלו שלא.
אין איש בעולם שיוכל לענות על השאלה 'מה ישראלי בעינך?' טוב יותר משורה אחת של שיר אותו ביצעת.
כשחושבים עליך חושבים על שדות וכביש רחב ידיים, אבל גם על תל אביב וחוף מציצים. כשחושבים עליך נזכרים בטקס הסיום בבית ספר יסודי שכולנו עוד לבשנו כחול לבן לטקסים, אבל גם על כדורסל של יום שישי בצהריים עם מכנסיים קצרים מידי. כשחושבים עליך חושבים על יום הזיכרון, חושבים על טיול אחרי צבא, חושבים על תמונה ישנה וצהובה עם תספורת של פעם, חושבים על יום שבת, חושבים על טיול עם המשפחה, חושבים על אהבה.
מדינת ישראל כבר כל כך רחוקה מהתמימות הישראלית הזאת שגידלת את כולנו עליה בחוף מציצים, ואני משוכנע שהיום גדל דור שלם שמעולם לא שמע ביום שישי בצהריים, ברדיו ובטלוויזיה את שירך. ולמרות זאת, אני בטוח כי איש לא ייתן להם להיעלם.
האדמה אומנם לקחה אותך היום, אבל אין לי שום ספק שאם עברו כל כך הרבה שנים מבלי שהופעת ועדיין השירים שלך מתנגנים בכולנו, גם אחרי מותך הם ימשיכו להתנגן.
אני בטוח שעם ישראל היה מצדיע לך, אבל גם מבלי להכיר את אריק האדם- יש לי תחושה שלא היית אוהב את זה . אז מה שנותר לנו זה לשבת, לשמוע, לנגן ולא לתת לישראליות היפה שלך להיעלם".
צילום: עמוד הפייסבוק של אריק איינשטיין
"שירים עד כאן
הבכי והצחוק
קולות האנשים, כוכבי הזמן.
השמש והים
הלחם, העולם
המר והמתוק
וכל מה שהיה נשאיר
וכל מה שהיה נשאיר
לחיות בתוך השיר".
שלך.
עם ישראל
// יואב ייבין