בערב שישי האחרון, כמעט כמו כל סופשבוע, עליתי על האופניים לכיוון הבית של יואל וחן. נווה צדק כבר הייתה חשוכה ושקטה, כמו שהיא בשבתות, ואני הייתי מרוצה – ארוחת שישי אצל חברים זה העונג שבת שלי. אני לא ממש דתי, ולא כל כך מסורתי, אבל את המחזוריות הזו אני מאד אוהב – תהיה חלה, יהיו ברכות, ויהיה דיון פילוסופי קצר, לפני שנשקע בשיחות ממש לא עמוקות, על רקע בישולים טעימים והרבה חלה, חמאה ויין לבן.
כשהגעתי הפעם מצאתי על שולחנם את ״ממעשיות רבי נחמן מברסלב״ [איך אני מגיע מפה ועד לסטארטאפים? תכף.] עיינתי בו הרבה, ולא משום שהסיפורים משכו אותי יותר מדי, אלא בגלל הפורמט המעניין של הספר. באמצעו של העמוד מצוי סיפור המעשה, ומסביבו, בפונט קטן קטן, יש פרשנויות של אחרים לסיפור העיקרי. הקורא יכול באיזו דרך שיבחר לעבור הלוך ושוב בין הסיפור לבין הפרשנויות. קריאה כזו גורמת לו להבין בו-זמנית כמה נקודות ראות של אותו הסיפור, קרי, ראייה יותר מפוכחת ומורכבת של המציאות.
אז מה הקשר לסטארטאפים? - אני אוהב ציטוטים של סטארטאפיסטים מצליחים. למשל אני ממש אוהב את הציטוט הבא (שהנרי פורד אמר כשנשאל איך המציא את המכוניות שלו):
![startup-quote-henry-ford]()
אבל מה באמת אפשר ללמוד מציטוט? הרבה פעמים קשה לי עם עמודי פייסבוק, שמפרסמים תמונות של השראה עם איזה משפט קלישאתי. גם אם המשפט הזה נכון, אי אפשר באמת להפנים אותו, רק מלראות אותו כתוב שם, בפונט יפה, עם תמונה מרגשת ברקע שלו. למה זה טוב בכלל?
![follow-your-dreams--large-msg-134660694079]()
מצד שני, ככל שהניסיון גובר בתחום הזה, אתה מבין שמאחורי כל ציטוט כביכול שטוח, יש חכמה שנצברה אחרי הרבה הקזת דם יזע ודמעות. אתה גם מבין שאפשר לדחות ולסתור כל ציטוט כזה עם הרבה טיעונים אחרים. ועל כן אהבתי את הפורמט בספר של רבי נחמן – שבו מוצג באמצע סיפור שנובע מהרבה ניסיון, חכמה ותובנות על העולם, ובאותו עמוד ממש, מוצגת גם פרשנות ביקורתית, של כמה מקורות, שלוקחים את זה למקומות שונים.
בואו נראה דוגמא. נקח את הציטוט הבא:
![Bq49BWLIIAAW7hN]()
זה ציטוט של אחד, רייד הופמן, מהמייסדים של לינקדאין – הרשת החברתית בתחום הקריירה המצליחה ביותר בשוק. כלומר – הוא יודע על מה הוא מדבר. מה הוא מנסה לומר? הוא אומר שאם אנחנו לא מתביישים בגרסא הראשונה של המוצר שלנו, אז בטח יצאנו לעולם מאוחר מדי.
כשהוא אומר מוצר, הוא מתכוון למשל לאתר אינטרנט, או לאפליקציה. כלומר – אל תחכה יותר מדי עם הגרסא הראשונה של האפליקציה שלך, לפני שאתה חושף אותה לעולם.
אבל למה שאני ארצה להראות לעולם מוצר שאני מתבייש בו? לא יותר הגיוני לעבוד על האפליקציה עד שהיא תהיה מהממת, יפיפיה, ומושלמת? הרי אם אני אראה אותה לאנשים כשהיא מכוערת וחסרים בה פיצ׳רים חשובים, הם לא ירצו להשתמש בה, שלא לדבר על זה שהם יחשבו שאני בחור שלא יודע לעשות אפליקציות.
אז זהו, שלא. מי שמכיר את הקונטקסט של האמירה הזו, מבין למה היא כל כך חכמה. מי שעל בשרו פיתח אפליקציה, ואז ניסה שהיא תהיה מושלמת, והוסיף לה פיצ׳רים, שוב ושוב ושוב ושוב, מפה לשם עברה לה שנה וחצי שבה הוא כל הזמן משפר אותה, ורק מחכה שהיא תהיה מדהימה לפני שהוא מראה אותה לעולם, ובנתיים הרבה כסף, אנרגיה וזמן מתבזבזים, ואז כשהוא סוף סוף משיק אותה, הוא מגלה שאף אחד לא באמת מתעניין באפליקציה שלו – לא יבין עד כמה זו טעות גדולה.
מאידך, כשיש לך אפליקציה, שעונה על צורך אמיתי, אנשים יאהבו אותה עוד לפני שהיא מושלמת וסקסית. נקח לדוגמא את וייז שבהתחלה היתה מכוערת, ולא כללה מיפוי של חצי מהכבישים בארץ. ועדיין, אנשים התחילו להשתמש בה, כי היא עזרה להם להמנע מפקקים – צורך אמיתי וחשוב. אז משתמשי וייז נתנו לממציא שלה פידבק, והם הדגימו והראו לו איך הם אוהבים להשתמש בה, והוא הרוויח מזה. אם הממציאים של וייז היו מחכים חמש שנים לפני שהוציאו את האפליקציה שלהם, אז היום האלגוריתמים שלהם לא היו טובים כמו שהם, והם אולי היו מפתחים את הפיצ׳רים הלא נכונים…
אז לזה הופמן מתכוון בציטוט שלו. (זו חלק מהתמצית של מתודולוגיית ה- Lean Startup).
מצד שלישי, האם זו אמירה שנכונה לכל המוצרים באשר הם? האם זו האמת לאמיתה? לא! בוודאי שלא. ישנם מוצרי אינטרנט או אפליקציות שחייבים להיראות סקסיים מהשנייה הראשונה. אם הפילטרים הראשונים של אינסטאגרם לא היו עושים תמונות מהממות מהשניה הראשונה, כולם היו ממשיכים להשתמש בהיפסטאמאטיק. והגרסא הראשונה של אינסטא לאנדרואיד היתה מושלמת מהשניה הראשונה.
![המייסדים של אינסטא. הצטלמו מחייכים ככה עוד לפני שפייסבוק קנתה אותם במיליארד דולר.]()
המייסדים של אינסטא. גם אתם תחייכו ככה כשתהיו שווים מיליארד דולר.
אז מה, המייסדים של אינסטא לא חושבים שהציטוט של הופמן גאוני? בוודאי שהם כן! אבל לא ביחס לאיך נראית האפליקציה, אלא ביחס לכמות הפיצ׳רים שהיא מכילה, ולכן לקח להם שלוש וחצי שנים להוסיף פיצ׳ר של שליחת תמונות באופן פרטי (למרות שחלמו על זה מההתחלה).
אפשר להמשיך ככה עם פרשנויות, ודוגמאות למתי הציטוט הזה טוב, ומתי הוא לא ממש עובד, במשך פסקאות ארוכות. וזה לדעתי הרבה יותר מעניין ומחכים מעוד סתם ציטוט שעומד לו באוויר.
אני פוגש בין שניים לעשרה סטארטאפים כל חודש. ואם אני תורם את דעתי, הכי חשוב לי זה לא לצטט להם דברי חכמה כלליים כאלו. כי זו הבעיה הקלאסית של מנטור או יועץ עצלן, או אחד שלא יודע להקשיב. ״בולשיטור״ אני קורא לזה. החכמה היא לנסות להבין איך המקרה שמולך הוא מיוחד, שונה, ויש לו היבטים ספציפיים שאין לפעמים לאף סטארטאפ אחר. ואיך פרשנות מאד ספציפית של אותן ״חוכמות״ היא זו שמתאימה פה, ופרשנויות אחרות רק יבלבלו את הצוות.
אגב, אם אתם אוהבים כמוני לשמוע פרשנויות, אני ממש ממליץ על פודקאסט עברי חדש – שנקרא ״השבוע״ – שם תשמעו את איתן לויט ודוד כץ משוחחים על ענייני היום בסטארטאפים. הם ביקורתיים, ויש להם ניסיון ועומק שחסרים ברוב העמודי פייסבוק, הבלוגים והפודקאסטים הלועזיים שאני נתקל בהם. ממליץ בחום להירשם אליהם.
// ליאור פרנקל
