הדברים שאני הולך לכתוב הולכים כנראה לעורר הרבה רגשות סוערים (ככה בשביל לחמם את האווירה!), אני לא בוחל בשום אמצעי אז תתעצבנו…זה מה יש.
מאום לא השתנה מאז אותה מחאת הקיץ הגדולה בת"א, איפה לא השתנה? אצלנו. אני מתכוון שהצעירים בארץ צריכים להתעורר ובמקום להקים אוהלים ברוטשילד או לבכות שאין להם גרוש על התחת כדאי שיזיזו את עצמם לצפון ולדרום. ועכשיו המחשבה הראשונה של מי שקרא את המשפט הייתה:"מה הוא מבלבל…אין עבודה שם", אז תרשו להפתיע, זה לא משנה! למה זה לא משנה? כי ככל שיותר צעירים יפנימו שישראל בחיתוליה ושמדינת ת"א (שאני מאד אוהב אותה בתור תייר) וסביבתה כבר לא רלוונטית למציאות שבה אנחנו חיים כך החיים שלהם יהיו יותר קלים.
למה? כי בצפון/דרום יש הרבה מאד הזדמנויות שפשוט צריך קצת לחפש אותן, להרים את הראש מעל המים ולשקול זאת ברצינות, החל מאיכות חיים וכלה בהוזלת יוקר המחיה כי בתכ'לס אין יותר מידי בתי קפה ומסעדות שביקור בהם עולה הון תועפות, אין מחירי שכירות בשמיים, ויש מגוון רחב של הזדמנויות עסקיות לכל מי שרק חפץ בכך. אבל אני יודע שאני נופל על אוזניים ערלות. תרשו להיות חוצפן!
הדור שלנו צריך לקחת את הרגלים ולנסות הרפתקאות חדשות! שאם תשאלו אותי הן אינן מסוכנות כפי שאתם מדמיינים לעצמכם. לדעתי רוב רובו של צעירי ישראל מוכרח ואף חייב על מצפונו החברתי, על אף הקשיים, לצאת מכלוב הזכוכית של המרכז (שהפך להיות כלוב של חלודה בעיקר). אני סמוך ובטוח שהקושי העיקרי הוא מנטאלי, שיש מן חסימה "רגשית" מפגרת שעטופה בתירוצים כגון: "אין עבודה", "רחוק מההורים", "משעמם שם" וכך הלאה. תאמינו לי הלוואי שזה היה רחוק (אז אמא שלי לא הייתה משגעת אותי!) המדינה הזו קטנה והתשתיות שבה (אמנם בנונשלנטיות) גדלות ומתפתחות לאין שיעור בכל שנה, מה שנשאר רק להפסיק לפחד ופשוט לבוא! כי אם לא תבואו, זה פשוט לא יקרה! ואז שוב תגיע עוד מחאה ועוד בכיינות במקום שינויים אמיתיים!
המספרים היבשים לא משקרים! הצפיפות במרכז הולכת וגוברת, השוק רווי והפקקים. הו הפקקים!!
מה נשאר לעשות? לחשוב פעמיים לפני שאתם פוסלים אפשרות של מעבר לקצוות הארץ, אני לא הראשון ולא האחרון שיטיף לכם על כמה זה חשוב ליישב את הנגב ואת הגליל, רבים וטובים אמרו זאת מהקמת מדינת ישראל ועד היום, שאם אנחנו לא ניישב את האזורים הללו הם לא יהיו שלנו, לא מדובר בפוליטיקה זולה, מדובר בדמוגרפיה פשוטה שפועלת לרעתנו, המספרים לא מבשרים טובות ולפוסט הזה אין סוף טוב, יש בו סימן שאלה אחד גדול, האם יש סיכוי שהדברים ישתנו? הרי אנחנו חיים בדור שכל אדם לעצמו אז למה שבכלל יהיה לנו אכפת מנתונים יבשים של התיישבות. ובכן אני לא מפסיק להיות אופטימי, ואין לי ספק שמתישהו החברה שם במרכז התעוררו ויבינו שהכול "בראש" ואפשר גם אחרת, גם אם זה קשה ואפילו "מטורף".
אני אסיים במילים חריפות ויגיד שאנחנו חייבים להפסיק להיות בכיינים, ואגואיסטים, אנחנו נמצאים בתקופה קריטית שבה דור שלם הופך ונעשה אדיש לסביבתו וכל מה שאכפת לו זה מעצמו, וזה בסדר כשלעצמו, הקונצנזוס האוניברסאלי הוא שאנחנו מרכז העולם והכול סובב סביבנו, זה נכון אבל זה לא טוב לנו, לא בשכונה שאנחנו נמצאים בה, לא במציאות שבה אנחנו חיים. על מנת לשנות אנחנו צריכים לעשות, שינויים מתחילים במילים וקורים רק במעשים ובמילים אחרות: תתעוררו.
//רואי פרנקל