איזה כיף היה בחג, אה?
אין כמו פסח שיוצא באמצע השבוע. מטשטש את המציאות, ודוחה את הדאגות עם הרבה ארוחות, משפחה, חברים, טלוויזיה – כל אחד והדרך שלו להתענג על כל כך הרבה חופש.
אבל לכל חג יש מוצאי חג, והמצב לא כל כך פשוט.
במייל שוכבים להם אימיילים שלא נקראו – מסודרים כמו ערימת מצות קשה לעיכול; במקום שבו אנחנו רושמים לעצמנו משימות (פתקים צהובים? המחברת השחורה? באפליקציית To-Do? על כף היד?) יש רשימה לא קצרה של דברים שאנחנו ״חייבים״ אבל ממש ״חייבים״ לעשות איך שנגמר פסח.
ההוא שמחכה לתשובה, ההיא שלא שלחנו לה מה שהבטחנו ואז כבר קצת שכחנו, הבנק, המעטפה של הארנונה שנשארה סגורה, טלפונים שלא נענו, סמסים ששכחנו לחזור אליהם כי נמנמנו על הספה אחרי כוס חמישית…
אמאל׳ה!
ישנן כמה שיטות מקובלות להתמודד עם ריבוי המשימות ביום שאחרי החג:
1. לא להתמודד. לז׳אנר הזה אני אוהב לקרוא ״מרוב דובים לא רואים את היער״. מביטים ברשימת המיילים, נבהלים ועוברים ישר לפייסבוק. מסתכלים על הפתקים הצהובים, נבעתים, ומחליטים קודם להכין קפה, ארוחת בוקר קטנה, והצצה לאינסטאגרם. הבעיה: שום דבר לא מתקדם. מחר יהיה יותר קשה.
2. מהקל אל הקשה. זה הז׳אנר שאומר – טוב, נו, חייבים לעשות משהו – אז בוא נתחיל עם משהו קל. או בוא נעבור על רשימת המיילים מלמעלה למטה, או על רשימת המשימות במחברת מימין לשמאל. הבעיה: אנחנו עושים מה שמתחשק לנו, או מה שנוח לנו, לאו דווקא מה שצריך לעשות כדי שתוך כמה ימים נחזור לנורמלי.
3. לפי סדר הדחיפות. זה כבר הז׳אנר החרוץ, אבל עדיין בעייתי (אני אסביר). ישנם דברים שדחוף לעשות, וגם חשוב לעשות – למשל לשלוח הצעת מחיר ללקוח שהבטחתי לשלוח לו אותה מיד אחרי פסח, או לשלם חשבון עם מעטפה אדומה (כזו שרומזת הוצאה לפועל כבר בדרך אלייך). אבל יש דברים שרק נראים דחופים, ובעצם הם ממש לא. כל מיני אימיילים שקיבלתם בקשר לרישום למועדון הלקוחות של ויזה, פגישה או שתיים שקבעתם להיום אבל בעצם לא ישפיעו על העתיד הקרוב או הרחוק שלכם, וכולי.
רגע, אז מה עושים?
יש שיטות מדהימות לנהל את המשימות היומיות, השבועיות, לניהול פרויקטים, וכולי. אבל יש שיטה אחת שהכי מתאימה לרגעים כמו אלו – כשהצטברו לך המון משימות, ואתה מרגיש שאתה לא יודע איפה להתחיל בכלל. לשיטה הזו קוראים ״טבלת דחוף-חשוב״ ואני אישית משתמש בה מאז גיל 25 (כן כן בחיי!).
תעיפו רגע מבט בטבלה הבאה:
ועכשיו מה עושים?
1. מציירים לעצמכם את הטבלה הזו – במחברת או על דף ריק.
2. מתחילים לעבור על כל המשימות שלכם (תביאו מהפתקים, מהרשימות, מהראש) ושמים אותן כל אחת במשבצת המתאימה. דוגמאות:
- לבלות עם בן הזוג זה חשוב, אבל לא דחוף.
- לנצל מבצע שמסתיים היום בקניון האהוב עליכם – זה דחוף אבל לא חשוב.
- לענות למייל עם סקר ששלחו לכם ״מי עדן״ זה לא חשוב ולא דחוף.
3. תהיו ביקורתיים עם עצמכם – אם הכל נכנס לכם במשבצת של ״דחוף וחשוב״ אז אתם כנראה מגזימים בחשיבותם/דחיפותם של דברים מסוימים.
וכשאתם מוכנים ומזומנים, אפשר להתחיל אשכרה לעבוד:
דבר ראשון מתחילים לבצע את המשימות בריבוע של ה״דחוף וחשוב״. אח״כ ממשיכים ל״לא דחוף אבל חשוב״. חשוב להבין שכדאי לעשות לפעמים משימות שהן חשובות אבל לא דחופות, כי אם לא נבלה עם הבן-זוג/חברים יותר מדי, בסוף נשאר לבד. ואם לא נתחיל ללמוד את הקורס המקצועי ההוא שרצינו, בחיים לא נצליח להתקדם.
ממשיכים למשבצת של ״דחוף אבל לא חשוב״, והמשבצת של ״לא דחוף ולא חשוב״ – אני אישית אף פעם לא מגיע למשימות שכתובות שם, ומסתבר שהחיים ממשיכים במסלולם.
מקווה שעזרתי לכם – זה טריק ממש פשוט שעושה המון סדר במשימות. תשקיעו בעצמכם 10 דקות, וכל היום שלכם יהיה יותר כיפי.
עכשיו רק נשאר לברר איך עושים דיאטה…
// ליאור פרנקל
(אגב, אם מתחשק לכם ללמוד עוד כמה טריקים על איך לנהל את עצמכם, יש לנו מלא טיפים בשבילכם ב-nuSchool. הנה כאן בלינק.)