נכון שתמיד אומרים "אבא שבשמיים" על אלוהים? אז אצלי זה תופס מקום שונה. כשאני אומרת אבא שבשמיים אני באמת מתכוונת לאבא שבשמיים. יש לי אבא והוא בשמיים, לא אלוהים אבל בהחלט מלאך. מאז שאבא נפטר מצאתי את עצמי מדברת אליו בהמון מצבים שבד"כ הייתי פונה לאלוהים היקר והחמוד שמאז ומתמיד תפס פינה חמה בליבי. מאז שאבא נפטר כשאני ממש צריכה עזרה או פשוט צריכה עצה אני מסתכלת לשנייה למעלה ואומרת "אבוש פליז תעזור לי, תן יד אני צריכה את זה עכשיו".
עברו כבר קרוב לארבע שנים ושמתי לב שלאט ובזהירות הפסקתי לפנות לאלוהים ואני מנהלת שיחות עם אבא באופן קבוע. למה שאני אדבר למישהו שמעולם לא ראיתי כשאני יודעת שכל מה שאני צריכה לעשות זה להגיד "אבא" ואני יודעת שהוא שומע. לאלוהים יש כל כך הרבה אנשים לדאוג להם, לאבא שלי יש רק אותנו ואני בטוחה שהוא עוזר לאיש הגדול שלמעלה במה שהוא צריך כי כזה אבא שלי.
נכון יש דברים שאנחנו מעדיפים שההורים שלנו לא יידעו שאנחנו עושים? זה יכול להיות כל דבר – לא תמיד אנחנו רוצים לשתף אז אצלי המצב הוא לא ככה. אבא רואה הכל אז לפעמים כשאני נמצאת במצב שאני הייתי מעדיפה שההורים שלי לא יידעו עליו אני נתקפת ייסורי מצפון כי אני מרגישה שאבא מסתכל אז הוא יודע הכל וגם אם הוא כבר לא יכול להכנס לחדר שלי פיזית להתיישב לצידי ולהעיר אותי כדי לשאול אני יודעת שהוא רואה ואני לא רוצה שהוא יתאכזב אז אני חושבת פעמיים.
הקעקוע: אבא ברוסית כי אף פעם לא קראתי לו אחרת
כן מאז שאבא נפטר על הכל אני חושבת פעמיים ולפעמים אפילו מרימה את המבט ואומרת "אבא בחייאת אל תתייחס למה שעומד לקרות זה לא הוגן שאתה רואה הכל אצלי ואני לא רואה כלום אצלך!"
אבא שלי נמצא בשמיים, מטייל על גבי עננים לבנים וגדולים וכשהוא רוצה לראות מה קורה איתי הוא נושף חזק חזק כדי שהוא יוכל לראות יותר טוב. אני מודה, לפעמים אני משאירה הוילון פתוח רק בשבילו כי מאיזשהי סיבה אני מרגישה קרובה אליו יותר מתמיד בצורה הזו. כל החיים שלי כפי שהכרתי אותם די השתנו מקצה לקצה בשנים האחרונות.
מאבא אחד בשמיים ואבא אחד בבית פתאום יש לי שניים בשמיים ושניהם שומרים עליי. את אבא אני מרגישה יותר, את אלוהים קצת פחות. אני מניחה שברגע שאבא עלה למעלה לא באמת הייתה תחרות. כי אבא שלי הוא הכי טוב בעולם, והוא תפס את המקום אליו העיניים שלי נודדות בלילות, למעלה למעלה, גבוה גבוה.
הייתה לנו אמרה קבועה לי לאמא ולאבא, "אני אוהבת אותך" זה לא מספיק, אנחנו אוהבים עד השמיים ובחזרה מיליון סיבובים מסביב לכדה"א וליקום ככה גדולה הייתה האהבה שלנו ופתאום המושג הזה תפס משמעות שונה. אני באמת אוהבת עד השמיים ובחזרה מסביב לכדור הארץ כמה סיבובים עד שאני מתעייפת.
האהבה שלי נשארת שם למעלה, אהבה שאין לה גבולות לאדם מיוחד במינו. אבא שלי, האיש המיוחד שלי בשמיים. כל פרפר, ציפור נודדת ואולי סתם ענן בודד. הם כולם אתה ואתה כולך הם ואתם, אתם כולם שלי.
//חנה קבטיאנסקי