קשה לי כשחם לי מדי, וגם קשה לי כשקר לי מדי.
אני אוהבת להיות במידה.
אוהבת שהחיים שלי במידה.
טיפה מכל דבר ויש לי תחושה נעימה בבטן,
כמו באביב.
לא קר, לא חם, נעים במידה.
השנה החיים שלי לא היו במידה, רוב הזמן היו הימים חמים מאוד, והלילות היו קרים ובודדים.
לאביב יש מין ריח סגול ורוד כזה, הוא מדגדג לי באף, נכנס לתוכו וזורם לי בדם, מפיח בי תקווה בסימן של רטט עד דמעות שמחה,
בגינה למטה כבר רואים פרחים – אפילו אם שתלו אותם במכוון…העיקר שיש.
כשמגיע האביב ונעים לי, אני מבטיחה לעצמי הבטחות, הגשמות.
ככה מבחינתי מתחילה השנה, כשלא חם מדי, לא קר מדי, והתאריך הוא ממש לא תשרי אלא קצת לפני הפסח, טיפה אחרי פורים, כשכל הבגדים האפורים וכהים נכנסים חוזרים מקופלים למדפים הגבוהים בארון והחצאיות העדינות יורדות מטה אל התלייה. אני מבטיחה לעצמי להיות פחות עצבנית ולספור בלב לפני שאני עונה, אני מבטיחה לעצמי להקשיב לכולם עד הסוף, גם אם ממש בוער לי לספר בעצמי או להשיב במיידי.
מבטיחה להתחדש ולא רק בבגדים אלא להוסיף לעצמי תכונה חיובית אחת חדשה (או לחזק אחת קיימת) ולנסות להיפטר מהרגל רע, לא תמיד זה עובד – אבל העיקר הניסיון.
אני מבטיחה להיות פחות ביקורתית כלפי עצמי ולהיות יותר ספונטנית, לתת צ'אנסים, לחשוב חיובי יותר ובעיקר להיות טובה יותר, להיות אני עם פלוס קטן.
באביב הזה, 2014 אני צריכה להוולד מחדש, לזנוח את העבר, להבין שמה שהיה לא יחזור, ומה שכן יוכל להשתנות – יקרה מעצמו, כי ככה עובד העולם.
השנה אני מבטיחה להיות כמו פרפר.
צ'ארם פרפר מקולקציית האביב של PANDORA
תקופה ארוכה הוא מתכנס בתוך עצמו, טווה סביבו משי, שייגן עליו, שיכין אותו לבאות – הוא ישן שם תקופה, חושב על שהיה, על שיבוא, כי זמנו קצר.
אז עטפתי את עצמי בחברים ומשפחה, הם המשי שלי, אני נחתי בתקופה האחרונה, חשבתי, עשיתי,טעיתי,לפעמים התנהגתי כמו גולם, על כל צדדיו, אבל אני קמה מחוזקת, כנפיים שבריריות אבל גוף איתן
השנה, אני מבטיחה לחיות כאילו כל יום הוא יומי האחרון, למצות את הנקרה בדרכי, לחיות מיום ליום – כמו פרפר, חופשייה, פרפרים הם סימן לאביב. פרפרים הם חופשים.
הם סימן להתחדשות.
עכשיו, עם בוא האביב, אני יוצאת לאט לאט, מכרסמת את דרכי החוצה, אל הריח המשכר, הפרחים שמסביב, אני עפה אל מקומות חדשים, יוצאת אל מקום לא מוכר, מסקרן.
מעיזה, רואה גבוה, רחוק, מחפשת פרחים חדשים לנוח עליהם, להכיר אותם.
מרגישה שאין לי שום דבר לאבד.
הכנפיים שלי ורודות עם נקודות אפרסק, אני אף פעם לא מתעייפת, רוקדת מעלה מטה, קדימה אחורה, לא מבזבזת אף רגע – הזמן קצר, יקר.
השנה אני אהיה פרפר.
//דראל פורת