שוב קוראת לעצמי סתומה
שוב מתחבטת בלמה שלחתי לו הודעה
אחרי שהוא אמר "לילה טוב" קר
ומה אכפת לי בכלל מגבר שפגשתי רק שלוש פעמים
כשאחת מהן הייתה בפאקינג גן שעשועים
למה כל קול ומגע מרגישים לי כמו טעות מהעבר
ואין הפרדה בין מי שאני היום
ובין אותה בחורה שאפשר להגיד עליה כבר ממזמן ז"ל (ומזל)
למה כל גבר הוא לא גבר – הוא בעיקר פוטנציאל
להיות האחד שיציל אותי מעוד לילה קר ואכזר
ואני בכלל לא צריכה שיצילו אותי
יש לי עולם עשיר ועמוס ומלא בכל טוב
אותו פוטנציאל בכלל צריך להודות שאני מסתכלת לכיוונו
במבט חוקר ומסוקרן
כי אני זאת שהוא צריך להרשים
אבל לא.
תמיד אני נשאבת ללמה לא.
למה הוא בטוח לא ירצה אותי.
כששוב – חשוב להזכיר שמדובר באספסוף שאספתי מאחד האתרים
עוד גבר רנדומלי שלא הוכיח שהוא יותר מעוד אחד שאפשר להגיד עליו:
"אבל סתם כי בא לי"…
ועדין –
אני נשאבת ללא.
וללמה לא.
למה הוא בטוח לא ירצה אותי
למה לי כדאי להרשים אותו
וממילה אחת שיוצאת לו מהפה – המחשבה משתנה מגבר רנדומלי
ל- "אבל תראי איזה גבר איכותי ושווה".
הרבה למה
ואפילו לא תשובה אחת
מכל הביולוגיה והאידיאולוגיה
אני כבר לא יודעת מה אני ומה הכימיה הזאת שמטמטמת אותי
הרבה יותר נוח להפיל את הכול על כמה מולקולות מסכנות בגודל מיקרון
זה ההורמון הזה או ההוא
זאת לא אני.
זה הרי בטח גם לא הוא!
אותן מולקולות ננסיות טוות לי קשרים במוח שגורמים לו להיות מקסימום אברהם אבינו המנוח –
מקסים ושרמנטי, איש אדמה ערכי וקלאסי ואני אהיה כמו שרה, אטייל לי בשדות הארץ המובטחת
נעמיד יחד צאצאים בארץ ישראל הקדושה והמוצלחת.
ואז בשנייה של קצר כימי במוח אני מתעוררת ומגלה
שבעצם מדובר בבחור כמעט בן 30 שגר אצל ההורים שאותה מילה "מרשימה" שיצאה לו מהפה
הייתה למעשה "סבבה",
ואני סתם עוד רווקה ממוצעת במאה ה21 הקולחת והרותחת, מנסה בכוח ולא מוצאת טיפה של
נחת…
// נגה פינק
הפוסט פואטרי סלאם הופיע ראשון במה וזה