יש לי חבר שקוראים לו דור והוא הלך לאיבוד. לא במובן של נעדר, לא. למעשה, הוא מאוד נוכח בחיי. אני אפילו רואה אותו יום יום. הוא מביע את דעתו על הכל כל הזמן, ומשנה אותה לעיתים תכופות. כי הוא… נו, אבוד.
דור הוא אחלה. אחרי הלימודים הוא שירת את העם שלו. טוב, רובו. הוא לא היה שלם עם זה, הוא היה חצוי מבפנים. חלק ממנו, אפילו רוב רובו יש לומר, הבין את הצורך והשליחות והשלים עם זה ואף שירת בגאווה. אבל תמיד היה בו חלק קטן ששאל את עצמו "בשביל מה לי?"
כי כשדור חושב על לחיות בישראל, נעשה לו עצוב. הוא מפחד שכבר אין לו פה עתיד, שלגדל פה את הילדים שלו יהיה בלתי אפשרי ושאם הוא לא יעזוב עכשיו, אחר כך כבר יהיה מאוחר מדי לבסס את עצמו במקום אחר. אז הוא נשאר. ורוצה לעזוב. אז הוא בורח הרבה אבל תמיד חוזר. כי פה זה הבית, ההיסטוריה, המשפחה והעם שלו. הוא היה שמח לחיות פה את חייו אם זה היה קל יותר, אבל לפעמים הוא שואל את עצמו "למה לא אוגנדה?" אז מדי פעם הוא מרים את הראש לשמיים וצועק איזו צעקה. לפעמים מישהו שומע, לפעמים לא.
לא פחות ממה שדור רוצה למצוא את עצמו, הוא רוצה למצוא אהבה. כן נכון, לפעמים בא לו יותר, לפעמים פחות. לפעמים סתם בא לו קצת חום גוף. אבל בגדול, הוא רוצה אהבה. הוא פשוט כל כך מפחד ממנה, הוא נפגע כבר הרבה פעמים. ובכלל, זה לא מה שהיה פעם, היום המבחר כל כך גדול ואיך אפשר בכלל למצוא את האחת בתוך כל הבלאגן הזה וגם כבר הזכרתי שדור מבולבל.
הוא רודף אחרי האושר, אבל לא לגמרי מבין אותו. הוא פילוסוף בגרוש, מאמין בקושי. הקטע הכי מצחיק בדור, זה שהוא הבין כבר את כל הבעיות שלו, הוא פשוט לא מצליח ליישם שום פתרון כמו שצריך. אולי אלו הפרעות הקשב והריכוז שלו שמסיטות אותו מהמטרה, אולי זה הייאוש שמלווה אותו כבר שנים בכל כך הרבה תחומים.
דור בסך הכל ילד טוב. הוא עושה רוב הזמן את מה שמצופה ממנו, אבל לפעמים זה יוצר לו דיסוננס בעייתי. למשל, הוא מעשן כן? הוא יודע שההורים שלו עישנו פעם, או אולי עדיין מעשנים בסתר, או שהיו להם חברים שמעשנים. שאפילו חלק מהמורים שלו, המנהיגים שלו, המפקדים שלו, מעשנים. אבל משום מה הם כולם מצליחים לשכנע אותו שכשהוא עושה את זה, הוא עבריין.
הוא אפילו הלך ללמוד. תואר וכל זה. ועדיין, חצי מהזמן הוא לא בטוח שהוא בכלל רוצה לעבוד בתחום שהוא למד, אפילו שזה עלה לו כמו אחלה מכונית, או שנה שכר דירה בתל אביב, או חצי שנה בדרום אמריקה, הוא עדיין לא בטוח מה הוא רוצה להיות כשהוא יהיה גדול. והוא כבר גדול.
והוא הלך לטייל בדרום אמריקה. גם במרכז. הוא היה בהודו ובסין, בכל אירופה. הוא חצי אמריקאי כבר מרוב הסרטים, הסדרות, המותגים, המחקרים והביקורים בארצות הברית. אבל הוא עדיין לא מצא את עצמו.
האמת, אני קצת דואג לדור שלי.
// עומרי עוזר
הפוסט דור הולך לאיבוד הופיע ראשון במה וזה