את מזייפת לי אורגזמה, אתה מזייף לי בקפה, אתם מזייפים לי במחיר של הדלק, הם מזייפים לי במונה. הבגדים שלכם מזויפים, פרסומות ותעמולות שיווקיים, משקרים ודוחפים, מוכרים לי כל היום זיופים.
את מזייפת לי אורגזמה, לא שזה חדש, זה לא מזיז לי ממטר, אם כבר אני יותר מאוכזב. את חושבת ששקר זאת הדרך, כך לימדו אותנו כל החיים, שלשקר עוזר לאנשים. אתם מזייפים לי בשכר דירה, בדירות מחולקות הכוללות חשמל, גז ותוספת של מרמה. מזייפים לי במחיר של בושם- יעני אחרי 50 אחוז הנחה, אתם מזייפים בחשבונות של הטלפון ובמהירות אינטרנט הזויה, הכבל לא יודע מה זה 100 מגה בייט, אולי עשרה.
זה עולם מזויף שבו כולם משקרים שהם לא משקרים, שהטלוויזיה מצונזרת כדי לעבוד על ההמונים, שאפילו הבחירות מזויפות כי אין מצב שברחובות כולם אומרים אותו דבר. ובסוף, זה עולם מושכר, כל אחד קונה מה שהוא רוצה אם יש לו את הכסף בשביל זה, תאכלס, אפילו הכסף כאן הוא לא עניין אמיתי. מספרים דיגיטליים בעולם חומרי, חתיכות נייר שאומרות שאתה שווה כשבעצם כל מה שאתה זה סמרטוט מהלך.
היא משקרת לי כשהיא אומרת שהמקום מלא, שהכניסה היא מגיל 21, לנשים בלבד. הוא משקר לי שזה טרי, שזה אמיתי, איכותי, בלעדי. היא משקרת לי שיש לה חבר, שהיא בדיוק יוצאת עם מישהו ורוצה לראות אם זה עובד. הוא משקר לי שיתקשר אלי בחזרה "אני אחזור אליך גם אם כן גם אם לא, אל דאגה".
כל יום אני מגלה שקר אחר, זיוף נוסף, עבודה בעיניים, סרטי פנטזיה לא מציאותיים. המצאות שנועדו להיהרס, מכשירים שנבנו כדי להישבר, אייפונים עם עדכוני תוכנה- עלק משפרים, רק פאקינג תוקעים אותך. הטלוויזיה היא יעני LSD, לא מחזירה אור, רואים חלק, אמיתי. כל דוגמנית עם איפור כבד, כל תמונה עם ליטוש קטן, דירה משופצת היא בעצם רק צבועה לבן, אינסטלציה חדשה? מצחיק מאוד, כולה החלפת את הפקק, תגיד את האמת, אין לך זין לשים חדש.
ראש ממשלה מזויף עם חוקים מזויפים, משטרה מזויפת, מוקדי עזרה תמיד תפוסים, תמיכה טכנית זה בכלל קיים? מענה טלפוני זה לא לבני אדם. החולצה 100 אחוז שקר, והספה לא ספפה בכלל. המוסכניק אומר לך "שמתי לך חדש" כשבעצם הוא שם את זה של ההוא מאתמול, שאמרו לו את אותו דבר.
סטטוסים מזויפים, פוסטים שקריים ואת מזייפת לי אורגזמה כאילו זה מה שישנה לי את החיים. תגידו את האמת, השקר פוגע יותר. תגידו שאתם חארות, אני אתכם, כולנו כאלה. תגידו לא, תגידו כן, תגידו מה שבאמת עובר עליכם. תגידו זה מכוער, זה לא טעים, לא בא לי שתהיה פה, אתה מגזים.
כולם רוצים יושר וכנות, כולם רוצים את האמת בפנים ואפילו מאחורי הקלעים. תמשיכו להיות תקועים מול המסך, לקנות במבצעים ולחשוב שאתם מלכי העולם. תמשיכו להאמין לצביעות, למרמה, לעבודה בעיניים, לטמטום שעוטף אותנו במדינה. זה בכל רגע בעולם, זה בכל פינה של רחוב, זה בכל חדר בבית, זה בכל מקום.
את מזייפת לי אורגזמה, אומרת שהיה ממש כיף, שעשיתי לך ת'לילה, שלא חווית אף פעם משהו כזה. אני רואה לך על הפנים, את הזיוף שמושרש שם שנים. זה מה שאת רגילה אליו, לשקר לאנשים. זה לא אשמתך, כך גידלו אותנו. ראש ממשלה שקרן, הקריין ברדיו שקרן, המוכרת שקרנית, הקבלן שקרן, הטלוויזיה מלאה בחדשות של שקרים, חוקים שקריים במוסדות שקריים, תארים מלאי שקר לתלמידים שאוכלים שקרים.
והאמת? במסעותיי חיפשתי אחר האמת, בכל מקום ובכל עת, וכשהיא סוף סוף דפקה בדלתי, גירשתי אותה מדרכי, לא האמנתי לה שהיא אומרת את האמת.
// רון גוטליב
הפוסט את מזייפת לי אורגזמה הופיע ראשון במה וזה