שם החבורה: משפחת אלפרון
מי בחבורה
משה: אני משה, בן 28. אני משקיע בבארים, בעיקר משקיע שם את כל הכסף שלי. חוץ מזה אני מפה לשם קצת, מה אני עושה, נו הייטק, את יודעת מחשבים וכזה.
אסף: עדיין בן 27, לחודש הקרוב. עיסוק? I'm a drinker with a running problem, אבל בין לבין אני גם כותב קוד במחשבים ומוכר לאנשים דברים שהם לא צריכים, ואני מנהל אנשים בהייטק.
פולי: אין לי משהו מתוחכם להגיד על עצמי. אני פולי, אני בת 25, צעירת השבט, ילדת הזקונים. אני עורכת בעיתון.
אסף: וחולמת להיות באטמן
דנה: גם בת 27, אבל אשאר בת 27 יותר זמן מאסף. עד לא מזמן הייתי מובטלת ועכשיו עובדת בהייטק.
תפקידים בחבורה
פולי: אני אגיד מה התפקידים שהחלטנו עליהם בזמן שחכינו שמשה יגיע.
משה- הבחור שתמיד מאחר ומריח טוב
אסף- הבריון שמגרש את הבחורים המפוקפקים שמתחילים איתנו והצלם
פולי- זאת שתמיד מגיעה בזמן והיחידה בחבורה שאפשר להגיד עלייה שהיא אוהבת אדם
דנה: הביץ' והבחורה שמשתכרת מהר
איך הוקמה?
פולי: בגדול זה מגיעה לימי אולגה (השותפה המיתולוגית שלי שנטשה לחיפה). משה ואסף היו עם אולגה לצבא, אני עברתי לגור עם אולגה, אז פגשתי את משה ואז אסף חזר מניו זילנד והתחלנו לשתות ממש הרבה. ממש ממש הרבה. בדרך פגשתי את דנה בעבודה בנתב"ג ואז התחלנו כולנו לשתות ביחד ממש הרבה ברוק בר. וארבע שנים אחרי, הנה אנחנו פה.
איפה נפגשים ומתי?
משה: איפה שיש גינס.
פולי: נקודת המפגש הרגילה שלנו זה בדרך כלל הסטארסקי, לפעמים בצ'ירס בפלורנטין.
משה: אבל זה תלוי באיזה תקופות זמן מסתכלים, כי לפני שלוש שנים היינו כל הזמן ברוק בר.
קבוצת וואטס אפ?
אסף: הייתה לנו קבוצת וואטאפ, אני, פולי ומשה (לדנה יש דאם-פון). קראו לה בירות לנצח. ואז משה החליט שהאפליקציה שלו לא עובדת.
משה: האפליקציה עבדה פעם בחיי למשך חודשיים
פולי: זה היה החודשיים הנפלאות בחיי, יכולתי לשלוח הודעות חסרות תעלות ומישהו היה מגיב.
דנה: אני מרגישה נשכחת
אסף: אבל עכשיו יש את קבוצת הפייסבוק 'אלכוהול ייאי'.
פולי: אבל זה נפתח במיוחד בשביל המפגש הזה
אסף: אבל אנחנו כבר חופרים בה
הרגע המשמח של החבורה
אסף: יש לנו הרבה חוויות, היו לנו הרבה רגעי שיא בחבורה
פולי: כן, אני לא זוכרת ערב שלא היה בו כיף
משה: כשישבנו בחוץ, ליד המעונות ביום הולדת של פולי.
פולי: ואי, נכון, זה היה אדיר. היינו רק אנחנו לבד בפארק הזה שם, והיה פשוט מושלם.
הרגע הכי מצחיק
פולי: הרגע הכי המצחיק שלנו היה כשמשה הציע נישואין לאסף.
כולם צוחקים. וצוחקים. וצוחקים.
אסף: אני רוצה להטיל זכות וטו אבל זה טוב מדי.
דנה: אני אסבר את זה מנקודת מבטי. ישבנו בהנאקי דורי. אני ופולי ישבנו בצד אחד של הבר משוחחות על החיים ומשה ואסף ישבו בצד השני. ולפתע אנחנו רואות את משה יורד על הברך. ואני ופולי מתחילות לצעוק: אסף תגיד לו כן!
מסורת
אסף: להשתכר ולבקש מהברמנים לנגד TOOL
משה: לא אלכוהוליסטי בכלל
סיפור מורשת
אסף: ערב כלשהו ברוק בר, קשה לבחור. אני מניח שככה כל סיפור מורשת שלנו מפעם יתחיל. ובגלל שהרוק בר נסגר לא מזמן, כל ערב בו הוא מורשת.
עוד משהו עלינו…
הייתה לנו צלע חמישית. אולגה. אבל היא נטשה לחיפה.
// פולי טובמן