אייל שני הוא גאון עם ידיים מחוננות שהופכות הכל לזהב. גאון שלוקח תפוח אדמה, מניח בפיתה והופך אותו לדבר הכי טעים שיש. רק מה? כנראה שבשירות במקומות שלו הוא לא נוגע כי השירות בצפון אברקסס היה רחוק מזהב. בואו נתחיל מההתחלה ותשפטו בעצמכם.
ביום רביעי התקשרתי להזמין מקום ונאמר לי שירשמו אותי ברשימת המתנה אמרו ולא עשו. כשהתקשרתי למחרת לראות מה מצב הרשימה לא מצאו אותי אך המארחת ששוחחה איתי הייתה מקסימה ועדכנה אותי כשהתפנה מקום ב19:00 שהיה מוקדם מדי בשבילנו.
אני וניצ הגענו ב22:00 כשתור ארוך משתרך בחוץ. למזלנו, שניה לפני שהתייאשנו התפנה שולחן. ניצ הזמינה כוס גוורץ (40₪) ואני טעימת קברנה פרנק (46₪). כוס היין הגיעה מהר ואילו הטעימה הגיעה רק באמצע הארוחה. ביקשתי כוס מהקברנה שגם התעכבה והגיעה רק עם המנה העיקרית. הוסבר לי ש"ככה זה באברקסס… לדברים לוקח זמן".
התחלנו עם "חתיכת לחם וחצי בצל יבש" (לא נגענו בבצל, רווקה וזה) מנה שמוגשת עם קרם פרש, זרעי עגבניות ושמן זית (18₪). מנה פשוטה, אבל גאון כמו גאון הופך אותה לאחת הטעימות. השילוב של הלחם הדחוס עם העגבניות, שמן הזית והפלפל החריף פשוט ממכר.
שילוב ממכר
המשכנו עם קרפצ'ו סלק (44₪), סלקים מפוחמים פרוסים עבה, שהוגשו כגבעה כשבאמצע מונחת לה שמנת חמוצה עם חזרת שנותנת חריפות מענגת שיחד עם המתיקות מהסלק הופכת את הביס לחלומי! אם הייתי שני הייתי קוראת למנה "גבעה סגולה עם בריכת שמנת" אבל את התיאורים המליציים שלי אשמור לעצמי.
גבעה סגולה עם בריכת שמנת
המשכנו עם "ערימה ירוקה לבנה" (32₪) סלט טעים שאפשר לוותר עלי, ו"ערימת עגבניות קטנה"(22₪), סלט עם עגבניות שרי צבעוניות, עלי זעתר טריים, פלפל חריף (שביקשנו בצד ומצאנו כמה חתיכות ממנו) ושמן זית. שוב, מנה פשוטה, אבל טעימה כל כך. תשאירו קצת מהקרם פרש והמנה תהפוך לטעימה עוד יותר.
ערימה ירוקה לבנה
ערימת עגבניות קטנה
הזמנו גם "שקית שעועית" (44₪) והמבורגר (59₪), שלצערנו אזלו וגרמו לנו לתהות-אם בשעה 22:00 אזלו המנות האלו כנראה שמאוחר יותר יחסרו הרבה יותר מנות. עם כל הכבוד לכך שהמנות טריות, יום חמישי הוא עמוס, וצריך להכין יותר מהמנות הפופולריות.
בחרנו כחלופה בשווארמה טלה (96₪) עם החריף בצד. המנה הגיעה עם המון חריף כי "לשפים ממש קשה להיפרד מהחריף". קשה קשה אבל הרבה יותר קשה לראות את ניצ נחנקת ולכן המנה הוחזרה. לאחר שהמתנו למנה למעלה מחצי שעה החלטנו לוותר עליה.
עוד הזמנו רוסטביף קרפצ'ו (56₪), נתחים של סינטה עם השילוב הקדוש – זרעי עגבניות ושמן זית. קיבלנו פרוסות עבות, עשויות בדיוק במידה הנכונה שממש התחננו לעוד לחם. לשמחתי גם סוף סוף קיבלתי את כוס היין. המלצרית ציינה שלפחות עם הרוסטביף היא הצליחה שלא יהיה חריף, מזל.
רוסטביף קרפציו חלומי
לקחנו מנוחה וכיאה לשמנמנות המשכנו לקינוחים: מוס שוקולד עם קצפת (38₪) שמוגש כמו יצירת אומנות וטעים כמו אחת כזו ו"בננות מלוטשות בסוכר, עטופות בריבת חלב וקראמבל עוגיות"(42₪). אני לא חושבת שצריך להוסיף מעבר אבל היה טעים.
הפעם ויתרנו על המנות המוכרות כדוגמת ה"עוגת כרוב ערבי" (52₪) וצלחת לימה (48₪) אבל אם טרם טעמתם אותן אל תוותרו עליהן. למזלו של שני האוכל המדהים מפצה על השירות, אבל שירות טוב יותר, לדעתי, ירים את המקום. מצד שני-התור שמשתרך בחוץ מבהיר היטב שלמרות השירות אנשים, ואני ביניהם, ממשיכים להגיע, קטונתי.
לסיכום:
Must: קרפצ׳ו סלק ורוסטביף סינטה.
שירות: טעון שיפור.
אווירה: היפסטרי.
גלוטן Free: המון מנות עם ירקות, בשר וכו'.
לשיפור: שירות כבר אמרתי? חוץ מזה שבחוץ התנורים לא עובדים וקפאנו מקור בהמתנה.
בתאבון!
הפוסט צפון אברקסס – גאון או לא להיות הופיע ראשון במה וזה