רגעים של יין

כוס יין – זה מה שאנחנו צריכים כדי לספר לכם סוד. הבלוגרים של מה וזה בשיתוף יקב רמת הגולן, מרימים לחיים ועל הדרך חושפים את הסודות שלהם…

כדי להתחיל לחשוב על סיפור היין הכי מיוחד שלי הייתי צריכה למזוג לעצמי כוס אחת, לעצור את הכול ולנסות להיזכר. השאלה היא אם בכלל אפשר למצוא סיפור אחד כזה, שבולט בצורה יוצאת דופן מעל כל השאר. מה בכלל הפרמטרים לרגע שכזה? יש הוראות?

ככל שאני מתעמקת בחיפוש אחר הרגע המיוחד (והמיוחל) אני מבינה שאין באמת אחד כזה. אני מעצבת לעצמי מסקנה חדשה: היין מלווה אותי לאורך כל הדרך. כמעט בכל סיטואציה שנזכרתי בה הייתה לו נוכחות מרשימה. באושר, בעצב, בפחד, בגעגוע ובהתרגשות. אי לכך, הדרך ההגיונית ביותר היא לחלוק חמישה רגעי יין בלתי נשכחים מבחינתי:

• רגע של געגוע
  יום שבת אחרי צהריים, שתי חברות יושבות בבר תל אביבי שמשקיף אל הים, מזמינות שתי כוסות יין לבן ומשיקות כוסות "לחיי שבוע טוב מלא בדברים טובים" כאילו אין עוד רוע בעולם הזה. השקת כוסות של התחלה של ערב, הרגע הזה ששבוע ישן מסתכם ושבוע חדש מתחיל, רגע מזוקק של אופטימיות שמעלה חיוך גדול על הפנים שמלווה אותי מאז ועד היום.
• רגע של כיף
  יום שישי בערב בדירה במרכז תל אביב. על שולחן עמוס מדי אפשר למצוא עוגיות עבאדי, מלפפונים חמוצים וחטיפי שוקולד. יש גם שני בקבוקי יין, על השולחן אחד כבר כמעט גמור והשני עדיין על המדף, עוד לא נפתח. שתי חברות יושבות ומדברות, יותר נכון חופרות, על כל מה שרק אפשר בשפתיים צבועות בסגול ושיניים שמתחילות לקבל גם הן את אותו גוון. אבל מה שהכי חשוב אלה הן העיניים, שמלאות באושר, מלאות בכיף.
• רגע של השקעה יום ראשון אחרי הצהריים, נוחתת עליי מוזה של בישול אולי זה בהשפעת תכניות הבישול שבטלוויזיה ואולי גם לא. בכל אופן אני חדורת מטרה ומחליטה לפנק בארוחת ערב טעימה ומיוחדת. התפריט מתגבש, המצרכים מתפקדים, הכול חתוך ומוכן וכוס היין שם בצד, כאילו מפקחת על התהליך ☺.
• רגע של דאגה יום חמישי בערב, בדירה תל אביבית, בחוץ מלחמה ובפנים געגועים לחייל המילואים שלי. החדשות ממשיכות להיות רעות ובכל זאת אני לא מצליחה להתנתק מהן. דבוקה למרקע, אני וכוס היין, מסרבות לפספס כל מילה שנאמרת. מדי פעם אני לוגמת מהיין, באופן אוטומטי, את המקום של ההנאה תופסת הדאגה ותופסים הגעגועים. רק דואגת ומתגעגעת. רגעים רחוקים ולא פשוטים.
• רגע של אהבה יום רביעי, אולם אירועים מעוצב אי שם במרכז הארץ. שנינו מתחת לחופה, בתחושת אופוריה מטורפת מוקפים באנשים אהובים שאוהבים אותנו. בדיוק במקום שבו האהבה בינינו בוערת שתינו מכוס של יין. לא סתם כוס, יחידה ומיוחדת גם מבורכת אבל בעיקר מרגשת. רגע של פעם בחיים.

אז אחרי כל הזיכרונות, אני מסתכלת על היין האדום בתוך הכוס ומחייכת לעצמי, אני אוהבת את התקופה הזאת, התקופה של היין האדום. בדיוק כשהשמיים נהיים אפורים, בחוץ קצת קריר ואפילו קצת גשום- אלה מבחינתי רגעים של חום ושל בית. והיין, הוא שם כל הזמן.

אני חושבת שמי שאומר שכשנכנס יין יוצא סוד, אולי הוא כבר לא ממש צודק. אני אומרת שכשנכנס יין מתחילים דברים חדשים, נאספים זיכרונות מתוקים, רגעים בלתי נשכחים. איך שלא אסתכל על זה כוס היין מלווה אותי וכנראה גם תמשיך ללוות. אז מה שנשאר זה להשיק כוסות לזכר הרגעים שהיו ולחיי הרגעים המדהימים שעוד יהיו! לחיים!

צילום: ליאור ניר

// אדוה ישראל

הפוסט רגעים של יין הופיע ראשון במה וזה