מתעוררת לבוקר של יום שלישי. יש משהו שאני אוהבת ביום הזה, אמצע השבוע וממש עוד מעט רביעי שמסמל את הסופ"ש שעוד שניה מגיע. ואם כבר ציינו סופ"ש- אז הגיע הזמן לפנק את עצמי בצהריים בחוץ (ולהפסיק לאכול כוסמת/ אורז מלא עם ירקות מבושלים).
אז לקחתי איתי את הפרטנרית המושלמת, ג'ולייט חברתי האהובה, והלכנו לבקר במלון הבוטיק נורמן ברחוב נחמני (ממש על רוטשילד) תל אביב. הרבה פעמים יצא לי לראות את המלון מבחוץ ותמיד חשבתי כמה אני חייבת למצוא לעצמי איזה צהריים פנוי ולבקר אותו גם מבפנים. קשה לדחות סיפוקים, במיוחד שמדובר באוכל פלוס יום כיף ברוטשילד- אז התקשרתי לג'ול וקפצנו לראות על מה כולם מדברים.
ברוכים הבאים 
(צילום: הילאי ציצין)
בכניסתי למלון, עומדות מארחות קבלה מקסימות (ויפות בהחלט) שתחילה פנו אליי באנגלית אך מיד הבינו שאני ישראלית. הייתה לי אפשרות לבחור לשבת בפנים או בחוץ, העדפתי לשבת בחוץ בעיקר בגלל הגינה ששבתה את ליבי. במקום ספות מהודרות וצלונים שיקיים במיוחד שגם מצטלמים טוב מכל זווית (והרי אתם כבר יודעים כמה חשוב לכל בלוגרית מן המניין לשבת במקום שמצטלם טוב אה?)
(צילום: הילאי ציצין)
לראשונה הזמנתי את הטרטר סלמון, שהיה פרשי בהחלט והגיע עם צנימונים דקיקים שהוסיפו קריספיות למנה. ג'ול לקחה את ה"רביולו"- רביולי שממולא בתרד וגבינת ריקוטה, חם מבחוץ וקר מבפנים.
טרטר (צילום: הילאי ציצין)
טרטר, רביולי ולחם – טעם החיים (צילום: הילאי ציצין)
לעיקרית שתינו בחרנו את הסלמון (אחיות או לא להיות), שהגיע בדיוק איך שאני אוהבת: עשוי מבחוץ ורך מבפנים, ותוסיפו לזה קרמול שהפך אותו לפוטוגני מאי פעם, וכל זה על מצע ארטישוק ירושלמי, תרד ועגבניות שרי, צריך יותר מזה? כן. ברור שצריך. תוספת! כמובן שלקחתי את הפירה, אני פשוט מתה על פירה במסעדות, הם יודעים לעשות משהו שאני לא מצליחה בבית (לצד כל הדברים האחרים שהם יודעים לעשות ואני אפילו לא אתחיל לנסות לעשות בבית ☺).
מנת סלמון מקסימה ומדוייקת (צילום: הילאי ציצין)
לצד האוכל, היינו חייבות לטעום את הקוקטיילים של המקום, כי אין דבר כזה יציאת בנות בלי משקה מסוגנן (סטייל סקס אנד דה סיטי). אני כמובן נתקעתי מהבחינה שכשנוהגים- לא שותים, אבל לא הייתי מוכנה לוותר. ביקשתי מהמלצר קוקטייל (ללא אלכוהול) מתוק ופירותי ואילו ג'ול, לקחה את ה-Maple Royal.
קוקטייל לזאת שנוהגת… (צילום: הילאי ציצין)
Maple royal (צילום: הילאי ציצין)
ועכשיו, הגיע השלב האהוב עליי בכל ארוחה… כן, כן, זה זמן למתוק. ואם מתוק, אז גם שיהיה תה ירוק בצד (תה ירוק זה האובססיה שלי). הקינוח היה באמת גולת הכותרת של הארוחה, לא טעמתי דבר כזה לפני: הברד פודינג – קינוח שמגיע במן קסרול אדום, בפנים יש עוגה עשויה מלחם בריוש שמכינים במקום… מדהים. זה היה פשוט וואו וואו ועוד פעם- וואו! מדובר בקינוח המנחם המושלם! ולמרות ניסיונותיי הכושלים לאכול רק ביס מהקינוח (כן ממש, שמענו עליי) לא יכולתי פשוט להפסיק, אבל כל ביס היה שווה את האופניים שעשיתי אחרי ☺
(צילום: הילאי ציצין)
האווירה בנורמן במילה אחת היא: סוריאליסטית. הרגשתי כאילו לקחו אותי מישראל והופ! הושיבו אותי בפריז למספר שעות. המוזיקה, האווירה, העיצוב, הכלים הכסופים והגינה המסוגננת הוסיפו לארוחה שיק פריזאי מסוגנן בהחלט. שיק שאני אוהבת, שיק שאני מוכנה לחיות בתוכו תמיד. הדבר שהכי רציתי היה פשוט לעלות למעלה, לקחת לי איזה חדר (ואם אפשר אז כבר סוויטה נשיאותית עם כל מה שנלווה לזה) ולישון שנת אחה"צ עמוקה אחרי כל האוכל שאכלתי.
וגם אחלה שירות (צילום: הילאי ציצין)
זהו זה, החוויה הנורמנית הגיעה לסיומה. זמן להגיד ביי ביי נורמן או יותר נכון- au revoir ותודה על הכול. עד הפעם הבאה (וכנראה שתהיה אחת כזו).
A.
הבראסרי במלון נורמן
נחמני 23-25
03-5435555
// אנאבל ציצין
הפוסט At Norman's הופיע ראשון במה וזה