חגגנו שנה, וזה לא יכול היה להיות בשום מקום אחר מלבד מאנטה ריי. אני מודה, אני קלישאה – שולחן לזוג, אור נרות והכי קרוב לחוף.
אתם יודעים איך זה, הניסיון לעצור את המרוץ ולהכניס רומנטיקה ותשוקה בין הלימודים, העבודה, המשפחה והחברים.
הפעם שמרתי את ההתארגנות לעצמי, רציתי שהוא יפגוש אותי אחרת, לא שוב עם הקוקו הגבוה והחולצה עם הכתמים. אז אני עולה אליו הביתה במעלית, מסדרת את עצמי עד לרגע שהדלתות יפתחו, ועוד לפני שהספקתי להסיט את המבט מהמראה- הוא הפתיע אותי, עומד מחוץ למעלית, תופס אותי, מנשק ואומר "וואו את יפה".
בחיוך מאוהב הגענו למקום והתיישבנו בשולחן, טל התיישב לידי וזה החזיר אותי לדייט הראשון שלנו, הדהים אותי שכבר אז הוא ידע לא לתת לשולחן להיות חוצץ בנינו וכבר שם הרגשתי שהבחור הזה כאן בשביל להישאר.
הקוקטיילים היו הראשונים להגיע לשולחן, קוקטייל שודד ים (שני סוגים של רום ואננס) וקוקטייל נזיר צרפתי (שרטרז, ג'ין וליקר תותים) וכבר מהפרזנטציה שלהם ידעתי שמכאן זה יכול להיות רק טוב.
המלצרית נתנה לנו בדיוק את הזמן הנכון ליהנות מהמשקה לפני המנות הראשונות –
מזטים של כרובית עם קרוטונים, טרטר טונה, צזיקי, סלמון עשבי תיבול וקשיו, קרם חצילים ואחרון חביב- סביצ'ה בורי (20-24 ₪ למזט) בתוספת לחם בלקני עם שמן זית, מלח גס ובלזמיקו (19₪) שבע מנות ראשונות של גן עדן ודקות ראשונות של שקט בזמן שכל אחד מאתנו היה עסוק בלפענח את הטעמים. בין כל הטוב הזה היו שניים שבשום אופן לא יכולתי לוותר עליהם וזה עוד לפני שהכרנו – קרם החצילים במרקם המפנק והטעם העדין של הסביצ'ה בורי – חתיכות יפות של דג בתיבול משגע של חמיצות.
לקחנו את הזמן להתענג על כל אחת מהראשונות עד שהזמנו את המנות העיקריות – כמעט בהשתקפות מוחלטת על היחסים בנינו. טל בחר את האוסובוקו טלה שמוגש עם תפוחי אדמה צלויים ותבשיל של צימוקים, שאלוטס וכמות מכובדת של ערמונים מפנקים מסביבו למרות שלא היה צורך בשחקני חיזוק – מנה חזקה ועוצמתית (98 ₪) ואני את הפילה מוסר ים עם עלי מנגולד עוטפים גבינת מנצ'גו, רוטב דלעת ערמונים ופירה תפו"א שצבעו את הצלחת – מנה עדינה ובשרנית (110 ₪).
בשלב הזה הייתי בעולם אחר, אנחנו עוצרים ומרימים את כוסות הקוקטייל שלנו לאחל לנו לחיים. אני מסתכלת עליו ואומרת "מי היה מאמין" כי בינינו, לפני שנה חשבתי שאני אשאר רווקה עם גורי כלבים במיטה והיום אני עם מלאך בדמות בחור במסעדת מאנטה ריי. אני צובטת אותו קלות כי זה לא נראה אמיתי, אבל זה כבר סיפור אחר.
הגענו לשלב האחרון של הערב – קרם ברולה, אליו צללנו עם כפית בין דפי הפילו הדקים שמפרידים את המתוק אחד מהשני, וזאת חברים, הייתה הדרך המושלמת לחתום את הערב.
אז בין התפאורה של הים, המגע שבאוכל והשיכרון שבקוקטיילים הסתכלתי על טל והבנתי שאם לעבור את החיים אז זה רק כשהוא לצידי, וגם אם בהמשך הדרך התפאורה תהיה פחות יפה חוץ מהקוקו הגבוה והחולצה עם הכתמים תמיד תהיה לנו המאנטה ריי.
מאנטה ריי
יחזקאל קויפמן 703, תל אביב
03-5174773
הפוסט כנראה שעשיתי משהו נכון הופיע ראשון במה וזה