אמרתי שאני לא אכתוב על זה ושאני אבוא בשביל החוויה. אמרתי שאשאיר את הכובע של הבלוגרגרנית בבית ואבוא להנות עם הבנות מהבלוג – אבל לא באמת הצלחתי.
לקראת השנה החדשה החלטנו ללכת למסעדת MR & MRS LEE במתחם צמרת – ת"א.
אז נכון, לקח לנו זמן למצוא את התאריך ששלושתנו כנשים עסוקות נצליח להיפגש, ולבסוף כשזה קרה זה לא היה היום המוצלח של המסעדה. שבת צהריים, חום אימים, ומזגן ששבק חיים.
בכל זאת, הרי אין שום דבר שאוכל לא יכול לפצות עליו.
המלצר המליץ לנו ללכת על העסקית ואנחנו איתו. מנה ראשונה, עיקרית וקינוח ב-139 ₪ לאדם. ואני מתפנקת, יום שבת והארוחה הראשונה שלי ליום – תארו לעצמכם כמה הייתי רעבה.
בזמן שחיכינו למנות הראשונות השלמנו פערים. לינור סיפרה על החיפוש דירה ביפו העתיקה, מיכל סיפרה על חיי הרווקות בת"א ואני מסתכלת עליהן תוך כדי שאני חושבת לעצמי על הדירה שמעולם לא חיפשתי כי אני עדיין גרה אצל ההורים, ועל החיי רווקות שגם שהייתה לי את האופציה לא בער בי לנצל. אבל אני שומעת אותן ואני מרותקת עד שהגיעו הראשונות – סלט פפאיה תאילנדי, סלט כרובית פריכה, אגורל, דים סאם, ושסימי סלומון.
המילים הבאות לא נועדו לבעלי לב חלש או למיסטר אדרת אבל אין מנה אחת שאני יכולה להגיד עליה ״וואו״ ולהתענג עליה מהזיכרון.
אני לא בטוחה מאיפה להתחיל או לשים את האצבע על מה בדיוק קרה שם כי שום דבר לא הלך כשורה. כל הטעמים היו באקסטרים ובחסך עדינות. איך אפשר להרוס סלט כרובית או סלט פפאיה?!
בניסיון לעבור ולעקל כל מנה, עד שהגענו לדים סאם הוא התקרר והפך ממתאבן למאובן. את האגרול והסשימי עוד הצלחנו לנשנש עד להגעתן של המנות העיקריות אבל הכל הרגיש מלוח ותפל.
המשכנו לשיחת הבנות וכמו שפאר טסי אומר "ורק מתלוננת על החום"- כששאלנו אם המזגן עובד קיבלנו תירוץ של כיתה ג' ואפרטיף צונן – נו מילא.
בגזרת העיקריות – חצי נחמה. מיכל הזמינה פאד תאי, לינור הזמינה עוף פריך ואני סלומון בתנור. על המנות שלהן אני לא יכולה להגיד שהצלחתי לספוח את כל הטעמים, אבל אני כן יכולה להעביר ביקורת על מנת הדג. תענוג מבחוץ וחי מבפנים. כבר הייתי מיואשת מדי להחזיר את המנה וגם הבנתי אותם, הם שמרו את התותחים הגדולים למסיבת יום הולדת 5 של מישל ראידמן שהתרחשה יומיים אחרי וכנראה שזה הכי טוב שאני אקבל.
המנות העיקריות
בגזרת הקינוחים – עוגת ביסקוויטים, קרם ברולה, ופס שוקולד. כן, זה היה טעים והבנות התענגו על כל ביס אבל אותי לא קונים אותי במתוקים.
אז ניצלנו את המקום להשלים פערים אבל באותה מידה זה היה יכול להיות בכל מקום אחר וכנראה שגם מוצלח יותר.
// לירז אפרתי
הפוסט מר וגברת בינוני בשבילי הופיע ראשון במה וזה