אנחנו לא הם. אלה לא אנחנו שחגגנו במועדון "אלנבי 40". אלה לא אנחנו, שעלינו לחגוג עם בחורה שיכורה על הבר. אלה לא אנחנו, שראינו חברים שלנו מהצד חוגגים על הבר ועודדנו. אנחנו לא אלה שניצלנו בחורה שיכורה. אנחנו לא אנסנו. אנחנו לא צילמנו ולא אנחנו העלנו לרשתות החברתיות.
אולי אלה לא אנחנו, אבל זאת אשמתנו, לא פחות מאשמת האנסים והמסייעים לאונס.
אנחנו אלה שצפינו בסרטון כאחרון הסקרנים הנוסעים על הנתיב הנגדי מן הנתיב בו קרתה תאונת דרכים. עסוקים בלחפש את הסרטון, בלצקצק בלשוננו ובלהעביר ביקורת. אנחנו חזקים בלהעביר ביקורת, אבל אנחנו לא עצרנו את האירוע ולכן אנחנו לא אלה שנעצור את האירוע הבא. כיווצנו את העיניים, הזזנו את ראשינו מצד לצד ושתקנו. מקסימום רטנו "הדור של היום הוא לא הדור של פעם" בשיחת סלון.
Lennart Tange on flickr
אנחנו אלה שאומרים "היי, היא הייתה שיכורה, היא הייתה חסרת אחריות. היא הביאה את זה על עצמה".
אנחנו אלה שצעקנו "הרי גבר לא יכול לשלוט בעצמו, ואם בחורה מציעה את עצמה, איך גבר לא יקח?". אנחנו אלה שנותנים את הלגיטימציה לאונס הזה. וככה גם לאונס הבא.
אנחנו אלה, שכשבחורה מתלוננת, טוענים שהיא קודם כל משקרת. אשמה עד שתוכיח את אשמתו. אנחנו אלה שעסוקים בהאשמת הקורבן, בליטוף האנס, בהשתקת הנאנסות. אנחנו אלה ששותקים כאשר הנאנסת עוברת אונס שני בחקירה המשטרתית.
כולנו אשמים, לא רק האנסים, לא רק המצלמים, לא רק המעודדים. כולנו- השותקים, המצקצקים, המתנערים. כולנו החוגגים במועדון "אלנבי 40".
אולי הגיע הזמן שנבין את זה. כשנבין אולי נוכל למנוע את האונס הבא.
// לינור סקוטלסקי
הפוסט כולנו "אלנבי 40" הופיע ראשון במה וזה