בעוד שנה וחצי עד שלוש וחצי שנים יהיו פה בחירות. ההערכה הראשונה סבירה יותר. לפני חצי שנה התבדו התקוות שלי לגבי התוצאה, שחשבתי שידועה הייתה מראש.
מה הנקודה שלי? לבחירות הבאות אין הרבה זמן להתכונן. בחצי השנה האחרונה לקחתי חלק באינספור דיונים ברשת ובחיים, מתוך אמונה שאדם אל אדם ולא מחנה אל מחנה יהיה לי יותר קל לדבר עם אנשים שהדעות שלהם שונות משלי. יש מי שיקרא לי נאיבי או שיגיד שאני מבזבז את הזמן, אבל מכיוון שאני מנסה לעשות קריירה במוזיקה מגיל 17 אני כבר רגיל לאמירות האלה.
אני באמת מאמין שכדי לשכנע אני חייב להקשיב, גם כשזה לא נעים. למרות זאת, מדי פעם מגיעה איזו אמירה שמתגנבת לי מתחת לעור. איך אומרים? אני רק אניח את זה כאן, אשחרר טיפה לחץ, ואמשיך לעבוד. הנה לכבוד השנה החדשה ארבעה דברים שאנשי ימין חייבים להפסיק לומר לשמאלנים.
1- השמאל לא ציוני.
אולי גניבת הדעת הכי גדולה שנעשתה אי פעם ע"י מפלגות הימין היא שיוך ערך הציונות לימין. צאו מזה, שמאלנים אוהבים את המדינה שלהם, הם רק לא צריכים הצהרות זולות כמו "מפסיקים להתנצל" כדי לאהוב אותה.
2- אנחנו ניצחנו ואתם הפסדת תפסיקו לבכות.
לא כל מחאה היא בכי. מה אנחנו אמורים לעשות? לשתוק? מה בדיוק עשו כל מפלגות הימין עד המהפך של 77 ואיך הוא בכלל התאפשר אם לא אנשי ימין שעשו תעמולה? כן, פרופגנדה. הדבר הזה שכל פוליטקאי עושה. גם אלה שאתם בחרתם. תפסיקו להגיד לנו לשתוק כי זה פשוט לא יקרה, ויותר טוב תלכו ללמוד איך לספור כי פעם אחרונה שאני בדקתי זה לא בדיוק היה 30 מנדטים מול 20.
3- כשיפלו טילים על תל אביב תבינו.
אוקיי, קודם כל הרצון שטילים יפלו על מישהו או בשטח כלשהו כדי שמסר כלשהו יעבור הוא פשוט חולני. אותם האנשים מסעיף 1 שמאשימים אותי בחוסר ציונות הם לא פעם אלה שרוצים שיפול עלי טיל כדי שאני אבין מה עובר על ישובי הדרום. תנו רק לרענן לכם את הזיכרון: פעם אחרונה שתל אביב הייתה תחת מתקפת טילים של מדינת אויב, זה נגמר בניצחון ראשון לשמאל אחרי 15 שנה. דבר שני, כל מדינת ישראל נמצאת טווח הטילים של החמאס והחיזבאללה. אין הבדל ביננו.
4- (אחד האהובים עלי) אתה אוהב ערבים.
אני לא יודע איך להגיד לכם את זה, אבל אין שום רובד ריגשי ביחס שלי לעם הערבי. אני בכלל לא אוהב או שונא עמים שלמים, קוראים לזה גזענות (חוץ מתימנים. מת על תימנים). אני אוהב בני אדם, לא קבוצות אתניות. את הערבים שאני אוהב אני אוהב כי עבדתי איתם והכרתי אותם. את היהודים שאני שונא אני שונא כי כמעט דקרו אותי בגלל תור בסופר או מקום חניה. נסיבות ספציפיות הן גם אלה שיובילו אותי לשנוא מישהו ערבי או לאהוב מישהו יהודי, לא המוצא שלו.
אז אני לא יודע מה איתכם, אני לא מתכוון ללכת לעזה. הבית שלי הוא מדינת ישראל, והיא מתנהלת באופן מחפיר בכל תחום שאני מצליח לחשוב עליו. אם חברת הסלולרי שלכם הייתה מתנהלת ככה, הייתם מחליפים חברה מזמן. מבחינתי אין אפשרות כזאת, אבל מצד שני אפשר וצריך להחליף את המנכ"ל. שיהיה לנו שיח נטול אלימות והתנשאות ובכלל שנה טובה ורק טוב.
// זהר רץ
הפוסט אוקיי די עם זה הופיע ראשון במה וזה