לכולנו יש את החברה עם הציצים הגדולים, הם תמיד שם, לפניי הכל. תופסים את תשומת העין והלב של כולנו. אבל, בתור אחת עם ניסיון בתחום כבר מגיל 13, לא הכל ורדים ושושנים אצל בעלות החזה הגדול. ולפניי שכל הבנות עם החזה הקטן קופצות וצועקות שאין לנו זכות לדבר, ושאנחנו עם האשכוליות והאבטיחים צריכות להגיד תודה, קודם אשתף אתכן בכמה מהבעיות היום יומיות איתן אנחנו מתמודדות.
בשבילנו אין דבר כזה לרוץ בחדר כושר. כולם מסתכלים, הכל קופץ מצד לצד ושום דבר לא נשאר במקום. אלא אם כן את שמה 2 טופים פלוס חזית ספורט שיכולה להחזיק גם עוגן של ספינה, ומעליו עוד טופ. אבל אז קחי בחשבון שיהיו לך סימנים אדומים לאחר מכן, ושכנראה בזמן הריצה לא תוכלי לנשום, ולא בגלל שאת לא בכושר.
כשאת יוצאת עם חברות לבר המקומי, את משתדלת אף פעם לא לשים יותר מדי מחשוף, כדי לא לצאת זולה. מצד שני את רוצה להיראות טיפה סקסית, אז את הופכת את הארון בשביל למצוא את החולצה היחידה שתגרום לציצי להישאר בתחומים המוגדרים לו, ועדיין לא להראות כמו נזירה. בכל מקרה, סמכי על חברות שלך שתמיד ידעו איך לגרום לך להרגיש טוב, בכך שישתכרו מספיק בשביל לנסות ולראות מי מצליחה לקלוע הכי הרבה בייגלה לתוך ה"עמק" שלך. אותו דבר קורה במסיבות, השנאה של חיי הם הסטיקלייטים המעצבנים האלו, שכולם מאבדים בהם עניין אחריי חמש דקות, אבל אף אחד לא רוצה לזרוק אותם לפח. אז מוצאים את הפיתרון המושלם, ודוחפים לך אותו לתוך החריץ, בידיעה ששם הוא בטוח לא יאבד.
בנות עם חזה גדול יודעות שיש כמה דברים שהן בחיים לא יוכלו ללבוש. דבר ראשון אנחנו לעולם לא נוכל להסתובב בעולם החיצון בלי חזייה. כוח הכבידה חזק מאיתנו, ואנחנו נמצא את עצמנו מתהלכות כמו זקנות בנות 80 עם גב כפוף בגלל המשקל.
המשמעות האמתית של מידות החזיות
ומאחר ו"הזרקורים" שלנו צריכים תמיכה מכל הכיוונים, סטרפלס זה מיתוס עבורנו. וכמו שרק מעטים ראו את "ביגפוט", ככה מעטים יתפסו אותנו מסתובבות עם חזייה בלי כתפיות.
בעלות המלונים כמו פמלה אנדרסון ואנוכי, יסכימו איתי שהקיץ הישראלי לא מרחם עלינו. מספיקה שעה בשמש בשביל "שהחברים שלנו" מקדימה יצעקו הצילו!! הם מזיעים.. אפילו מאוד מזיעים.
אין ספק שכל בעלת חזיית דאבל די ומעלה מקללת את ממציא ה"נוקנוק", שגילה לנו בלי רחמים את מה שכבר ידענו מזמן. החזה שלנו הפך לחלק מהשם שלנו, תחליף ראוי לשם משפחה.
ובכל זאת, עד כמה שאני אוהבת להתלונן לא הייתי מחליפה את הגדולים שלי בשל אף אחת אחרת, לא רק כי לדעתי עברתי טסט ראשון בזכותם (ממליצה לכולן להגיע לטסט עם גופיה!!), אלא גם כי זו מי שאני.
אל תתנו לגודל החזה להעיד על רמת ביטחון עצמי או על יופי פנימי. קטן גדול בינוני, זה בסך הכל גוש שומן שאומנם יכול להלהיב, אבל הוא לא מעיד על דבר חוץ מכך שכולנו באות בגדלים וצורות שונות. החזיה של השכנה תמיד תראה סקסית יותר, והלוואי הייתי יכולה לקנות בגד ים בשוק במקום להיאבק בחיפושים אחר חלק עליון. ולמרות זאת, אני בטוחה שגם לבנות החזה הקטן לא חסר על מה להתלונן (בטח עברו רק טסט שני), ושגם הן לפעמים היו רוצות להיות טיפה יותר "מלאות במקומות הנכונים".
אבל בנות עזבו אתכן משטויות, בואו נלבש את החזיות שלנו בגאווה ונגיד תודה שאין לנו ביצים.
// שלי ארד אלן
הפוסט החזיה של השכנה תמיד סקסית יותר הופיע ראשון במה וזה