רק שאתה עובר מתל אביב אתה מבין באמת מה יש בעיר הזאת – צפיפות, עשן, לכלוך, רעש, עומס, בלגן…
פאק! בא לי לחזור.
אז כן, אחרי כמעט עשור החלטנו לארוז את הפקלאות ולעבור לצד השני של העולם.
מקום שבו רגלי לא דרכה אף פעם, רחוק יותר אפילו מגבעתיים.
וולקאם לקריית אונו.
אז אם הגעתם לעשור השלישי בחייכם וצברתם נקודות זיכוי במשכורת על ילדים אז יש מצב שתבינו על מה אני מדבר.
מצחיק לשמוע תגובות של אנשים ששומעים שאתה עובר מתל אביב לקריית אונו.
חלק מנחמים אותך, חלק מנסים לנחם אותך אבל תוך כדי זה לא מבינים שגם הם זקוקים לניחום, וחלק פשוט מחייכים.
החלטתי לשים סוף ל"ניחומים" ולהציג את האמת המרה שמתחבאת מתחת לכל משפט שנאמר לי.
לצורך כך נשחק משחק קטן שנקרא אמת או שקר.
אני אשתף אתכם באמת שנאמרה לי ואחשוף את השקר שמסתתר מאחוריה.
בואו נתחיל.
משפט 1:
"תאמין לי טיק טק אתה תשכח שגרת בתל אביב".
שקר!
לעולם לא אשכח את תל אביב ותמיד ארצה עמוק בפנים לחזור לימים שבהם, שב-2 בלילה הייתי יורד למטה לקנות סיגריה בודדת ובירה.
לימים שבהם הבילוי המשפחתי כלל הליכה משותפת עם הילד לארומה או לארקפה.
לזמן האיכות שהיה לי עם עצמי בהמתנה בכניסה לחניון של בזל.
לזעמם של הממתינים בכניסה לחניון שהופנה נגד אותו ערס צעצוע שהחליט גם היום לעקוף את כולם ולהיכנס לחניון ראשון.
לרגע שבו החנתי את העגלה של התינוקת וישבתי לשתות כוס בירה בסבבה שלי.
לשליפה הנונשלנטית של "בתל אביב" לכל חבר ששואל "אז איפה נפגש?".
להגיע לדיזגוף סנטר ופשוט לא לעשות שם כלום.
דיזנגוף סנטר (ויקיפדיה)
משפט 2:
"גרתם בבזל? מה? ועזבתם?… החלטה נכונה יש פה חינוך מדהים לילדים"
אמת ושקר!
החלק הראשון שייך לאמת ומציג התמודדות רגעית עם המציאות שבה אנשים לא באמת קולטים איך גרת בצנטרום של תל אביב ואז פשוט החלטת לעזוב.
החלק השני שייך לשקר ומציג את חוסר ההתמודדות והניסיון הכושל לארוז את האמת במעטפת הניחום ומשתמש בקלף הכי חזק בהיסטוריה של האנושות עד היום כגורם מספר 1 לעזיבת העיר תל אביב –
ילדים.
לא ילד שלי. מצאתי אותו גם בויקיפדיה. הילד שלי יותר חמוד (מתוך ויקיפדיה)
משפט 3:
"זה בסדר, אתם כבר לא זוג צעיר"
שקר ואמת!
חמודה, את גם לא ממש פרגית בעצמך, אז אוקיי אני בן 34 נשוי פלוס שניים וחתולה, אבל זה לא אומר שאני מת. אז מה אם אני משתכר אחרי בקבוק בירה אחד, אז מה אם הכרס שלי מתקרבת לזו של מראדונה שלפני הניתוח, אז מה אם עליה במדרגות היא בשבילי כמו ריצה במרתון תל אביבי ביום קיץ שרבי, לגבר בן 90.
ויקיפדיה
משפט 4:
"יש פה קניון וגנים לילדים וקניון וגם גנים לילדים"
אמת!
באמת יש כאן קניון וגנים לילדים וקניון וגם גנים לילדים.
משפט 5:
"תנו לזה צ'אנס. מקסימום תחזרו לתל אביב בעוד שנה שנתיים."
שקר!
אי אפשר יותר לחזור לתל אביב, תל אביב שייכת לאנשים אחרים, כאלו שמוכנים לגור בדירת 2 חדרים שמחולקת לארבעה, שמסוגלים להשאיר ערים אחרי השעה 22 בערב, רחמנא לצלן.
לאלו שבאמת מסוגלים לנצל את מסלול הבירה שרכשו בפאב השכונתי ושאין להם בעיה לפגוש פתאום את האחות שקטנה מהם בעשר שנים באותו פאב בדיוק.
לאלו שלא מפחדים לנסוע נגד כיוון התנועה עם התל אופן, להקשיב באוזניות לשיר החדש של הזמר ההוא שאני ממש לא מכיר, לדבר בנייד וגם לקחת איזה שאכטה תוך כדי.
ויקיפדיה
בקיצור, הסיכויים היחידים שלי לחזור לפה הם אם אני אזכה בלוטו או אם אמציא מכונת זמן שתחזיר אותי לימי ההוללות שלי בתל אביב ואז גם אוכל לנחש את תוצאות הטוטו של העתיד או בפנסיה.
ועד אז,
תישארו בתל אביב.
// לירון בן יעקב
הפוסט OMG עברתי לקריית אונו ! הופיע ראשון במה וזה