שוב טרור, ושוב מבזקים בויינט. שוב הרוגים, פצועים, מבטים מבוהלים בפריים טיים. איש דתי בלי אלוהים רוצח הומואים, יהודים רוצחים תינוק ערבי, ערבי בתגובה דורס שלושה חיילי צה"ל. בישראל, המקום שבו לכל אזרח יש לפחות שתי דעות על כל נושא בעולם, הרשתות החברתיות עולות על גדותיהן. פסטיבל גינויים מביך, מסית ובעיקר מביך מתנהל בין ראשי המפלגות הגדולות בישראל. בבטן שלי זוחלת הרגשה לא נעימה שלמנהיגים שלי אכפת יותר מסטטוסים ולייקים מאשר מבני אדם.
אחת האמירות שחזרו על עצמן בשבועות האחרונים היא שלשמאל אכפת יותר ממוות של ערבים מאשר של יהודים. לצד הקביעה רפוית השכל הזאת, נשאלה שאלה אולי טיפה יותר עניינית: למה השמאל לא מפגין נגד טרור ערבי ולמה הוא לא מגנה טרור כזה.
אז היי, שלום, אני זהר ואני שמאלני, ואני לא מוכן שמישהו יקבע לי תנאים וסטנדרטים בקשר למה מעציב אותי. תינוק שרוף זה תינוק שרוף וזה מעציב אותי, לא אכפת לי אם הוא ערבי, יהודי או חייזר. חוץ מזה, הייתי רוצה לשתף אתכם במידע חשאי ביותר: אנשים שמצביאים לשמאל לא מקבלים ביחד עם המעטפה בקלפי כתב התחייבות לארגן הפגנות על כל גילוי אלימות. הנה כמה עובדות שמראות כמה החשיבה הימנית הזאת היא פאטתית במקרה הטוב.
1. ציבור בוחרי הימין הוא כנראה הציבור הכי גדול בארץ. גם בלי לבזבז את כספי משלמי מיסים על אוטובוסים שיביאו אנשים לכיכר רבין כדי לראות את נפתלי בנט מנגן את ירושלים של זהב, הפגנות של מצביעי ימין אמורות להיות ההפגנות הכי גדולות בארץ.
2- הנה רשימה חלקית של ציבורים קטנים בהרבה שאירגנו הפגנות בישראל בשנים האחרונות: ציבור יוצאי אתיופיה. ציבור המתנגדים למתווה הגז. ציבור המוזיקאים בתל אביב (מחאה על שינוי הגדרת הארנונה והעלאת מחירי חדרי החזרות). קהילת הלהט"ב (מצעד הגאווה). אוקיי, פאק, אפילו נייקי וג'ילט הצליחו לסגור את תל אביב לחצי יום שישי. רק ציבור בוחרי הימין לא התאגד בשנים האחרונות להפגנה. לא נגד טרור, לא נגד אלימות, לא נגד החמאס. רק נגד ציבור בוחרי השמאל שמחה על פעילות צה"ל בעזה במהלך צוק איתן.
3- לארגן הפגנה בישראל לא כזה קשה. עד חמישים איש לא צריך בכלל אישור משטרה. גם מעל לחמישים איש בג"צ מגביל מאוד את יכולת המשטרה לא לאשר הפגנה מכל סוג. בישראל אפשר להפגין בעירום חלקי, תוך שימוש במגפון, לארגן משמרות מחאה משקטות מול בתים פרטיים של פוליטיקאים. הכל הולך. חוץ מציבור מצביאי הימין, שלא הולך לשום מקום אלא נשאר בבית ומנסה לקבוע לכל השאר על מה הם יפגינו, מתי, איך ואיפה.
תמונה של PROPedro Ribeiro Simões כל הזכויות שמורות
ציבור מצביעי הימין נמצא בעמדת כוח מושלמת. המדינה תחת שלטון הימין מ-77 עם הפסקות של רבין ואהוד ברק וזה בכלל לא משנה אם הם מפגינים או לא. מצד שני כל הפגנה של מצביעי שמאל הופכת לפרופגנדה זולה ומסיתה של ביבי ובנט. עם ישראל עיוור, מטומטם או בוחר לא לראות את העובדות: אנשי שמאל יוזמים הפגנות. אנשי ימין באים להפגנות רק אם הם מתכוונים לירות במישהו או לדקור מישהו. או במקרים הפחות חמורים, סתם לפוצץ אותם מכות דוגמת האריות של הצל.
אז אל תגידו לי על מה להפגין, מצביעי ימין יקרים. בניגוד למה שרוב השמאל התל אביבי חושב, כיכר רבין היא גם שלכם. גם רחבת המוזיאון. למה אתם מחכים?
// זהר רץ