אז מה הן החוויות שאתם חייבים לעצמכם עד סוף הקיץ? מי המציא את הדוארדורנט? ולמה צרפתים?! הבלוגרים של מה וזה עושים לכם חם!
נמלים יודעות מה טוב. תשאלו כל עצלן. בזמן שרובינו משתזפים בים או בפלורוסנטים שבמשרד, הן לא לוקחות ריזיקה מיותרת. תסתכלו על כל נמלה איך היא עובדת קשה בהזזת גרגיר חול ממקום למקום; לא מנידה עפעף, לא מעיזה להתלונן, גם כשטיפות של זיעה נאגרות לה מעל השפתיים, היא יודעת שהקיץ הוא לא רק עונה לכפכפים, אלא גם זמן חשוב להשלים משימות חשובות בשביל המחר, בשביל ההיום, בשביל האתמול ובשביל האני.
מיומנה של נמלה חרוצה: הנה 4 דברים שכדאי לעשות בקיץ. דווקא.
בשביל המחר – לעבוד
לעבוד. לעבוד. לעבוד. במקום לצאת לחופש עם כל המשפחות ולעמוד בתור לכניסה לקניונים; במקום לרדת לאילת עם כל השמיניסטים ולעמוד בתור לבופה; במקום למשוך את כספי ההבראה; במקום להיצרב ממדוזות בים; במקום להימרח בקרם הגנה או מול הטלוויזיה או מול הפריזר או מול השכנה שמסתובבת חצי ערומה בחלון שממול – לעבוד. כמה שיותר. לתת לבוס לשלם את חשבון החשמל ולהנמיך את הטמפרטורות לאפס. ככה בכוונה, כי אפשר. לעבוד! לתת שעות נוספות, להרוויח יותר. אחר כך כשכל המרוששים ישבו עם הטובלרון שלהם באופן-ספייס וגשם יכה בחלונות שאין שם, אנחנו ניסע לאיביזה.
*************************************************************************************
בשביל היום – להזיע
להזיע החוצה את כל הרעלים. כמה שיותר. כל מה שהצטבר בחורף ההוא, הנורא הזה, שהיה. לא לשמור אפילו טיפה אחת של זיעה בתוך הגוף, הכול שיצא! בהחצנה, בהפגנתיות, בהתרסה, בליטרים! ככה, שכל הטינופת שנאגרה בימים ההם של הקיפאון תישפך החוצה, תתגלץ' בלי לדפוק חשבון, תטפטף על המדרכה, תתהווה כתמים כתמים מתחת לבית שחי בלי להתבייש, תתנקז בקפלים של הצוואר של הבקבוק של היין ההוא מהלילה המביך ההוא כשהיה קר. הכול. להזיע את המחר והאתמול. בשביל לשרוד את היום. כל יום.
*************************************************************************************
בשביל המחר – לבנות
לשרוף את כל הגשרים שמובילים אל האתמול שכבר לא מחכה, ולבנות מחדש. לשרוף את הקצה של החוט שהושחל לתוך הקוף של המחט שעזר לתפור את הטלאי המעפן שכיסה בשכבות על גבי שכבות את הפצע שדווקא בקיץ חשוף לכל, ולבנות מחדש. לשרוף קילוגרמים של אי שקט שלא יצטברו לצלוליטיס במחשבות, ובמקום זה לבנות מחדש. לשרוף קלוריות של פחמימות שניחמו אותנו כל זמן שאף אחד לא הזיע לידינו במיטה, ולבנות מחדש. לנצל את השמש הקופחת כדי שתשרוף את כל התמונות, המכתבים, ההודעות, הבולשיט הזה מפעם, שאין בו ממש. לנקות את השביל של אתמול אל מחר אחר, ולבנות מחדש.
*************************************************************************************
בשביל האני – לתפוס
לתפוס צבע. לתפוס גלים. לתפוס ראש. לתפוס את השמיים. לתפוס את זה שאוהבים בלי להזיע, בלי לעבוד קשה, בלי למשכן את הבית.
לתפוס את הרגע. לתפוס את ההזדמנות. לתפוס את הכדור. להתמסר בכיף עם זה שאוהבים, שיודע לשחק מטקות, שלא מפיל את הכדור, שרץ אחרי הכדור, שמוסר לנו בדיוק כמו שצריך, שאפשר להזיע איתו, לעבוד אותו, לבנות איתו ארמונות בים.
לתפוס ענן. לתפוס פינה של צל. לתפוס כוכב נופל. לתפוס אזימוט. לתפוס את עצמנו בידיים אחרי עבודת בנייה מיוזעת, ולחבק.
// טל עזר