הלוואי ומעולם לא היינו מכירים, הלוואי והדרכים שלנו לא היו מצטלבות. הלוואי ולא הייתי נתקלת בך בפעם הראשונה, בה ראיתי אותך, לא בפעם השנייה כשהתחלתי להכיר אותך ולא בפעם השלישית, בה הבנתי שאני חייבת לראות אותך שוב.
הלוואי ולא היית נכנס לי ככה עמוק לתוך החיים. כל הדברים הקטנים של היום יום יכלו להיות פשוטים יותר. כל המקומות שיצאנו אליהם היו סתם עוד מקומות. בגללך על מפת העיר בקושי נשארו לי מקומות שהם רק שלי. בקושי נשארו חלקות זיכרון טובות שהריח שלך לא השתלט עליהן, כי כל דבר מזכיר, כאילו היינו בכל המקומות כולם.
חוף הצוק היה סתם חול ומים מלוחים של ים ולא המקום בו התנשקנו לראשונה, העצים בפארק הירקון לא יזכרו איך דהרנו שיכורים באופניים בשעת לילה מאוחרת, משאירים מאחורינו רק שובל של צחוק. חומוס אבו חסן היה סתם- נו באמת. הוא עדיין היה חומוס מדהים כי זה פאקינג אבו חסן! אבל לא היינו יושבים בו, ולא הייתי מגלה בפנייך את הלב על מנת חומוס ובקבוק מיץ ענבים.
עלי קרוואן – אבו חסאן
הלוואי ולא הייתי מתאהבת בך. כל הסרטים הרומנטיים היו עוד ניסיון מאולץ להוציא רגש, כל השירים היו רק מנגינה ומילים, אם לא היינו מתאהבים כל שירי האהבה לא היו נכתבים בדיוק על שנינו, ובמקום מסוים זו הקלה, זו אחריות ממש גדולה כשכל השירים נכתבים בדיוק עליך.
הלוואי ומעולם לא הייתי נקשרת אליך, בכל פעם שהייתי שומעת את הרווסט מון של ניל יאנג הייתי מתרכזת במילים ולא בצמרמורת שעברה בי כשליטפת לי את הראש בפעם הראשונה שישנתי אצלך. לא הייתי נזכרת איך חששתי להעביר איתך את הלילה כי פחדתי שתגלה שאני ישנה מגעיל כזה, עם פה פתוח ושזה לגמרי הורס לי את כל תדמית הנסיכה שיצרתי.
הלוואי ולא היינו גרים כל כך קרוב. ככה הייתי פוגשת בך פחות. בכל פעם שהייתי מורידה את הזבל או קופצת לסופר לא הייתי צריכה להתלבש יפה או לחשוב מה להגיד במידה וניתקל זה בזו.
הלוואי ולא היית נכנס לי כל כך חזק ללב, לראש ולמחשבות. הלוואי שהייתי ציפור חופשייה כפי שאני רוצה להאמין שאני. אבל זה אבוד, הפכתי להיות אחת כזאת שאפילו החלטות קטנות כמו מה להזמין במסעדה אני לא יודעת לקבל בלעדיך.
הלוואי והדרכים שלנו מעולם לא היו מצטלבות, הלוואי ולא היינו מכירים. אבל זו קצת בעיה כי אתה הכי מכיר אותי. אין עוד מישהו שקורא ככה את המחשבות שלי ויודע לתת את העצה הכי טובה ואת החיבוק הכי חם, מה לעשות, זה ככה רק כשבאמת מכירים.
אז אני רוצה לשנות רגע משהו בבקשה שלי. הלוואי ולא היינו מכירים,
רק כדי שנוכל להכיר שוב מחדש.
// עומר טסל