איך יודעים שהגיע קיץ?
תיבת הדואר מלאה בהזמנות צבעוניות, המקרר הפך לקולאז של פרצופים שיכורים, וחשבון הבנק צועק הצילו.
קיץ זה כבר לא שמש, אבטיח ומטקות – העונה החמה מתאפינת בעיקר בכמות לא הגיונית של שמחות שמרוששות את כיסינו וממלאות אותנו באלכוהול ושאר ממסטלים.
"אתה תשאר האחרון" היא אומרת בחצי חיוך. "כל החברים שלך מתחתנים ואתה עדיין תקוע עם אוסף מברשות השיניים של האקסיות שלך".
אני אולי אשאר האחרון ואין לי שום בעיה עם זה. לאמא שלי קצת יותר קשה עם זה. היא לא באמת רוצה שאני אתחתן, היא רוצה לדעת שאני בכיוון הנכון, רוצה לראות אותי עם מישהי יותר מפעמיים ומאוד רוצה לדעת שהפסקתי לאסוף מברשות שיניים ויש לי תוכניות גם לעתיד.
עונת החתונות הקרובה, בה חלק נכבד מחברי יצעדו לחופתם מלווים בבחירת ליבם, העלתה באימי היקרה מספר הרהורים ומחשבות אותם היא לא חסכה ממני.
זה שכולם עושים, אף פעם לא גרם לי לעשות גם. אם כולם יקפצו מהגג זה אומר שאני צריך לקפוץ גם? וזה הדימוי הטוב ביותר בעיני לטקס עתיק הימים, ברית הנישואין. שבירת הכוס היא הצניחה אל התהום, אל הלא נודע. הרגע ממנו אין דרך חזרה. אף אחד לא באמת יודע מה קורה שם, ישנם רק כמה פצועים שחזרו משם, ואף אחד לא באמת רוצה להיות כמותם.
וזה מתחיל כבר בגיל קטן, בטיפטופים קטנים ובמינונים הנכונים, גדלים ומתחנכים בצורה כזו שתביא אותנו בבוא היום לעשות מה שמצופה מאיתנו – להתחתן ולהביא נחת להורינו. חינכו אותנו להאמין שזהו שלב הכרחי בחיינו, הדרך הבטוחה אל האושר והעושר.
מאושרות?
ואני חייב להגיד שבהתסכלות מהצד אני לא רואה שום נחת. אני רואה אחוז מתגרשים גבוהה יותר מאי פעם, רואה זוגות ממורמרים שאיבדו כל טעם בחיים המשותפים אבל נשארים יחד בשביל הילדים, רואה טקס עתיק שהפך עם השנים לנורמה חברתית המסמלת רצינות והצלחה בחיים וממש לא זוגיות ושותפות כמו שהתכוון המשורר.
אני לא פוסל בכלל, אני אפילו חושב שאתחתן יום אחד. אני רק אומר שאפשר לקחת את הכל באיזי, שאין שום סיבה למהר. אפשר לבנות זוגיות נפלאה גם בלי להצהיר זאת כבל עם ועדה. אפשר להתחייב גם בלי כתובה, ואפשר לחיות ביחד גם בלי בר אקטיבי, עומר אדם ושאר נפלאות התעשייה.
בקיץ הקרוב אלווה אתכם חברי היקרים בדרככם אל החופה, אצטלם, אשתכר וארקוד עד אחרון החוגגים, אבל בכל מה שנוגע אלי, תנו לי לחיות את חיי בדרך שלי, בלי לחץ. אני לא ממהר לשום מקום.
יש לי עוד אוסף הגשמות וים של חלומות, יום אחד אני גם אעשה את הבחירה ואקח את הזמן עד שאדע שהיא הנכונה.
אז כשארים אתכם על הכתפיים ולא אפסיק למחוא כפיים – אשמח, אשמח בפעם הראשונה להיות האחרון.
ועד אז שתיהיה לנו עונת חתונות מהנה!!
// עידן מלול