סוף השבוע האחרון היה מהמשמחים שחווינו בשנה האחרונה. התעוררנו לעולם קסום, מלא בחדי קרן וקשתות ושמח. אי אפשר לומר שכל האנשים שמחו, אבל חלק גדול מהעולם צהל ונשם לרווחה – לפחות לכמה שניות – נוכח ההחלטה ההיסטרית וההיסטורית של בית המשפט העליון בארצות הברית להתיר נישואין גאים במדינה כולה. היה כל כך שמח שכולנו שינינו את תמונות הפרופיל שלנו לתמונות שטופות קשתות ואהבה אין סופית.
"רואה שדברים מתחילים להשתנות?” שאלתי את לילי בחיוך.
"דברים משתנים בשביל הקהילה ההומו–לסבית, לא בשביל הטרנסים.” היא אמרה ולא האמנתי לה. מה הכוונה ״לא בשביל הטרנסים?״ הרי עכשיו כשמטרת העל, נישואין לבני אותו המין, הושגה, עוברים לנושא הבא, לא?
בגדול, התשובה היא כן. עוברים לנושא הבא: נישואין גאים באוסטרליה. כשלילי הראתה לי את תשובת Human Rights Campaign נפלה לי הלסת. אין מצב. לא הגיוני. טיפשי לחלוטין! ארגון אמריקאי מעביר את הכספים שלו למדינה אחרת? במקום לעזור לזקוקים לעזרה בתוך ארה"ב (נוער להט"בי בסיכון, נניח) זורקים את הכסף לאוסטרליה? באמת?
צילום מסך מתוך אתר ״הארץ״
רק כדי להכניס את הדברים לפרופורציה – בעונת הבחירות האחרונה בפלורידה עלתה הצעת חוק האוסרת על אנשים להשתמש בשירותים ציבוריים שאינם מתאימים למין בו נולדו. העונש בגין עברה על חוק הזה הינו עד שנה מאסר בפועל, קנס כספי והאשמות בהטרדה מינית. מה זה אומר? זה אומר שגם בחורה טרנסית שעברה את הניתוחים כולם, חיה ונושמת את הוויתה כאישה תיאלץ להיכנס לשירותי הגברים במקומות ציבוריים. למה? כי היא נולדה זכר.
"גם מדינות רבות בהן זכויות ההומואים והלסביות עשו צעדי ענק, נשארו עדיין מקומות מסוכנים לטרנסים. כך גם ברזיל ומקסיקו, בהן זכו בשנה האחרונה בני זוג מאותו מין בפסיקה שתסלול את הדרך לשוויון בנישואים בפריסה ארצית. ובכל זאת, דווח על 95 טרנסים שנרצחו בברזיל ו-40 נוספים במקסיקו. בארה"ב דווח על 16 מעשי רצח של טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות. מאז שנת 2008 תעד הפרויקט 1,374 מקרי רצח של טרנסג'נדרים ב-60 מדינות ברחבי העולם. 108 מתוכם היו מתחת לגיל 20 .” הועתק מתוך כתבה שפורסמה באמצע 2014 בנוגע לתקיפת הטרנסג'נדרית ע"י חיילי מג"ב, כחלק מפעילות הזובור השנתית שלהם.
קצת יותר קרוב לבית? 48% מהטרנסג'נדרים ו-55% מהטרנסג'נדריות נפלו קורבן לאלימות פיזית בשנה האחרונה. כמחצית האוכלוסייה הטרנג'נדרית בארץ. רק אני רוצה לדפוק את הראש בקיר נוכח המידע הזה?
צילום מסך מתוך אתר Human Rights Campaign
לא, טרנסיות הן לא קוקסינלים משועעמים וטרנסים הם לא לסביות מתוסכלות. לכן כל כך הופתעתי ואני עדיין מופתעת מהתגובות שצצות על פני השטח בימים אלו בנוגע לטרנסג'נדרים. ארגון זכויות אדם, שחרט על דגלו לקדם זכויות להט"ב, מסיט את עיניו מהטרנסג'נדרים ומפנה את משאביו למדינה אחרת. הניו יורק טיימס, עיתון שלעולם לא יעיז לכתוב ולו מילה רעה אחת על הקהילה ההומו לסבית, מסכים להעלות כתבה שמסריחה מטרנספוביה. אל תגידו לי שלקרוא לקייטלין ג'נר "ברוס" ולפנות אליה בלשון זכר לאורך כל הכתבה זה לא משפיל. זה משפיל, מבזה וכל כך לא הוגן. הכתבה המרגיזה הזו היללה את המאבק הנשי–פמיניסטי תוך כדי זריקת אישה טרנסג'נדרית מתחת לגלגלים. למה? כי היא טרנסית, אז אין לה מושג איך זה להיות אישה.
אל תבינו אותי לא נכון. גם אני שיניתי את תמונת הפרופיל שלי ונשטפתי בצבעי הגאווה. ההחלטה של בית המשפט העליון היא חשובה לאין שיעור, אין ספק בכך. מה שהרגיז אותי זה שהארגונים והאישים שטענו לקידום כל קהילות הלהט"ב, זרקו את הטרנסים לאלף עזאזלים.
כשטענתי ללילי שאין קשר בין המאבקים, שהמאבק לנישואין גאים ולזכויות טרנסים לא עולים אחד על השני, היא טענה שיש קשר ושהאחד בהכרח רומס את השני. לא האמנתי לה עד אתמול.
// קארין איירי
