כף יד גדולה תופסת את זרועי פעמיים, לא בעדינות, לא נעים לי.
אני מסתובבת בתגובה למגע ולוקחת נשימה עמוקה. "אפשר בבקשה כוס מים?" בחור מבוגר מבקש ממני. "בוודאי שאפשר, זו היא הרי עבודתי כנותנת שירות. אבל האם אוכל לבקש ממך משהו? בלי היד בבקשה. בשביל להסב את תשומת ליבי תוכל לקרוא לי, גם בקול רם זה בסדר. אשמח לעזור לך, אבל רק בבקשה, בלי לגעת בי".
כששבתי עם כוס המים אותו לקוח דאג לידע אותי בפרצוף זועף כי "בתור נותנת שירות את חצופה מאוד". צודק, לבקש ממך בנימוס לא לגעת בי זו חוצפה. לחשוב לרגע שהגוף שלי הוא ברשותי זו כנראה מחשבה מגוחכת ומופרכת, הרי אתה לא הראשון שחש צורך לגעת בי רק בכדי להסב את תשומת ליבי.
Art People Gallery @ Facebook. Sketches by Sebastien Del Grosso
אולי זה לא משנה בכלל, הרי אתה לא הראשון ובטח גם לא האחרון. כמה דקות לאחר מכן בוחרת לקוחה לתפוס את ידי בשביל כוס קולה. כשביקשתי את אותו הדבר ממנה, "אם אפשר בבקשה לפנות אליי מבלי לגעת בי", היא הגיבה בכעס ואמרה: "מי בכלל נגע בך?". אתה מבין? היא למשל אפילו לא שמה לב שעשתה זאת.
כנותנת שירות אני נתקלת ביותר מדי מקרים כאלה ותשובות כמו "רק רציתי להסב את תשומת ליבך" או "לא שמעת כשפניתי אליך". אלו הן באמת תשובות תמימות לכל הדעות, אני בטוחה שגם הכוונה מאחוריהן לא הייתה רעה, אבל את התחושה לא נעימה כשבן אדם זר נוגע בך לא פשוט להסביר. אני רק יכולה לספר לך על הצמרמורת שעוברת בי כשמישהו "רק רוצה לעבור" ולשם כך תופס במותניי כדי לעשות זאת. או כשלקוח החליט לסקור אותי מלמטה למעלה בתוספת ההערה "איזו עובדת חתיכה", ואני נאלמת דום בהרגשה שהמקום הבטוח שלי נפרץ.
dudyss @ weheartit
אולי קרה משהו בדרך, אולי הם שכחו שבצד השני יש מישהו, נותן שירות או סתם בן אדם, שגם מרגיש. אני מרגישה ולא רק את מגע הידיים, ולפעמים זה בכלל לא נעים.
השבוע הרשת גועשת על מחאת התיכוניסטיות שמחאו נגד כך שנמנע מהן ללבוש מכנסיים קצרים לבית הספר. אני תוהה, מתי זה נהיה טרנדי לפלוש למרחב האישי? צאו לנו מהגוף. עזבו אותנו במנוחה. זה המקום היחידי שהוא אך ורק שלנו, גופי הוא שלי פרטי מהבית. אין לאף אחד שום זכות להגיד לבנות ההן מה אסור ומה מותר להן ללבוש,זה הגוף שלהן. בטח שבטח שאף אחד לא יכול לגעת בי ללא רשותי.
אולי אני תמימה שאני חושבת שאפשר לשנות משהו בגישה, אולי גם אי אפשר. לא תוכל להרגיש את מה שאני מרגישה, אבל אפשר להתחיל בלכבד את הבקשה שלי, לכבד את הפרטיות שלי, תשמרו את הידיים שלכם לעצמכם. זה רק שלי.
// עומר טסל
