בוקר. פותח עיניים, בוהה בתקרה, בוהה בפייסבוק.
מצחצח שיניים, יורד למטבח, מוציא ביצים מהמקרר, מבחין שהמחבת בכיור, מחזיר את הביצים למקרר ואוכל מילקי. מתלבש, בודק את מצב היורו-דולר, מכין שייק חלבון, נכנס לרכב, מתניע ויוצא לעבודה בקיר הטיפוס.
"אני איבטחתי אנשים בקירות טיפוס עוד לפני שהיית בתכנון", אמר לי בחור מבוגר שמעט הסתבך עם המכשור ומעט נעלב שבאתי לעזרתו.
"אז נראה לי שאתה כבר צריך רענון", עניתי לו.
הוא צחק, אני חייכתי.
"אתה דפוק אתה" הוא אמר, "אחלה יום."
הפסקה. מוציא סנדוויץ' מהתיק, מגלה שהוא מאתמול, מקווה לטוב ומתחיל לאכול. בוהה בפייסבוק, בודק יורו-דולר. בשעות הקרובות אני אקנה בו חוזה ואני ארוויח על העלייה שתגיע. מדמיין ארבעה ימי טיול קיץ בזלצבורג.
מסיים לעבוד, נכנס לרכב, בודק יורו-דולר. מפעיל רדיו, יש חדשות, מכבה רדיו. פותח חלון. משאית זבל. סוגר חלון.
נכנס הביתה, מכין קפה, נכנס ליוטיוב, צופה בסרטון מוטיבציה. מחליט באסרטיביות ללמוד במשך שעה. מפעיל טיימר, לומד עשר דקות, מחפש שיר ביוטיוב, מוצא את השיר, מאזין לשירים של אותה להקה, מאזין לשירים באותו הסגנון, בוהה בפייסבוק, מברר אם יצאו סרטונים חדשים בברייזרס, הטיימר מצפצף.
מנגן במשך חצי שעה עם אותם ארבעה אקורדים שלושה שירים, במחסור של שני מיתרים. מגיעה חתולה אחת, ומזכירה לי למי באמת שייך הכיסא.
רואה פרק של "הפלאש", תוהה למה אני עדיין רואה את "הפלאש". רואה פרק של "החץ", נזכר למה אני עדיין רואה את "הפלאש".
מתעורר בבהלה, משכנע את עצמי ששינה של שעה וחצי בערב זה לא חטא, בודק יורו-דולר. את הזינוק שלו הוא כבר עשה. מדמיין טביעה בגעתון. מברר אם יצאו סרטונים חדשים בברייזרס.
נכנס למקלחת, השמפו עדיין ריק. מסתבן עם מרכך. לובש טרנינג עם גופייה, נכנס למיטה, בוהה בתקרה. בוהה בפייסבוק, בוהה בוואטסאפ, גולל למטה, עוזב קבוצות ישנות. בוהה בחנות האפליקציות של גוגל.
לוקח את המחברת האדומה, עט ואת ספר "היקום", שנפתח לצורכי קריאה רק פעם אחת בגיל שמונה, ומאז הוא משמש כמשטח כתיבה. כותב תאריך ונותן לעט לקחת פיקוד.
נגמר הדיו, בוהה בתקרה, עוצם עיניים.
// דין בן יצחק
