בוקר טוב. את גוררת את עצמך מהמיטה. מורידה את החולצה שמשמשת אותך כפיג'מה. היא מסמורטטת וזה בדיוק מה שאת אוהבת בה. אחרי הכביסה היא אפילו נראית טוב. מורחת קצת משחת שיניים על המברשת ומתחילה לצחצח. מעלה מטה ימין ושמאל. ללא מחשבה עד שלאט לאט נפקחות העיניים.
את מסתכלת במראה. פתאום בזווית שלא הסתכלת בה קודם. ורואה, את גוש הבשר הזה שמדלדל מאחורי היד. מה זה? מתי זה גדל שם? את לא זוכרת שהפרופיל שלך היה כזה רחב. והקפל הזה, שם מתחת לפופיק, במיוחד כשאת יושבת, אבל גם כשאת עומדת הבטן טיפה רופסת. ולפני שאת מרימה מבט מעלה את קולטת הסנטר, הוא לא סנטר, הוא שניים. אוטומטית את מתיישרת. נמתחת. מנסה להשיג את העוד חמישה סנטימטרים שתמיד אמרת שחסרים לך. את נמוכה. זה לא מפתיע אותך יותר. אבל מעבר לנומך את גם מרגישה גוצית. אפילו הקרסוליים שלך כבר לא כאלה נאים וארוכים. ופעם הם היו מה שהכי אהבת אצלך בגוף. את מקרבת את הפנים למראה. עוד כתם. עוד קמט. והנה, השערה הלבנה הראשונה שלך. מזל טוב.
את פותחת את זרם המים במקלחת. על הכי חם, מחכה שהזרם יזמין אותך אליו. למרות איך שאת נראית. אין לו ברירה, הוא חייב לקבל אותך ככה. לפחות הוא. את נכנסת פנימה ומכוונת לטמפרטורה שאת רוצה. מרימה את הראש למעלה ומרטיבה את כל השיער. משפשפת את הפנים בסבון כזה שאמור להעיר את העור והמוח גם כבר מתחיל לעבוד. עוד כמה שניות אולי דקה לחפיפה אם יש זמן ואת תופסת את החלוק ויוצאת. אפילו לא מתנגבת. עד הארון כבר תתייבשי.
זה עבד. את יבשה לחלוטין. בוחרת תחתונים שנוח לך איתם ושוב בוהה בראי. בעצם לא רק נוח לך. הם אפילו נראים עלייך די בסדר. את משתהה. מסתובבת ובוחנת את הטוסיק. הוא לא רע, אין יותר מידי צלוליט יחסית לגילך. גם הבטן, נו, אולי היא לא שטוחה, אבל היא יושבת שם עסיסית כזאת. פעם מישהו אמר שיש לך בטן של כבשה. אז לא הבנת את זה אבל העדפת להתייחס לזה כאל מחמאה. מה אכפת לך. את מרימה את העיניים והחזה אפילו קצת מרשים אותך. הוא לא גדול מידי ולא קטן מידי. ציצים. מזדקרים להם. כביכול.
את בוחרת חזיה. היא קצת פחות נוחה אבל ממש יושבת יפה. על החצאית והחולצה שישתלבו יחד כבר חשבת שניה לפני שנרדמת. זה חוסך לך זמן בבוקר. אם רק היית מוצאת אותם. כן, בסל כביסה. בנוסף להכל את גם עצלנית ולא שמה בארון. אם רק היה לך חדר ארונות. את מתיישבת לסדר את השיער ולהתאפר. כי את כבר לא צעירה פוחזת. אי אפשר לבוא פרועה לעבודה. החלטת להסתרק היום. והשיער פשוט מסתדר לו. את מופתעת וחושבת שכבר מלא זמן לא הסתפרת. אבל ברגע שאת שולם עם השיער הוא שולם איתך בחזרה ופשוט נראה סבבה. את שמה טיפה קונסילר, רק להסתיר את זה שישנת רק 5 וחצי שעות הלילה. מורחת פס דק של אייליינר ומחייכת. יש לך עיניים יפות. והחיוך. פתאום מתגלות גומות. והן רק גורמות לחיוך להיות גדול יותר. בדרך החוצה אחרי שהצלחת לבחור זוג נעלים את זורקת מבט אחרון אל המראה.
וואלה, אני נראית טוב.
// שירה פריגת
