הייתי מת שתחסרי לי, אני כבר לא זוכר איך זה להתגעגע. איך זה פשוט לקחת אותך אליי, לא לקחת אותך כמובן מאליו.
שישי בערב, אחלה טיימינג לריב, הפעם אני מוכרח להסיר בפנינו את הכובע. אם הייתי מעשן זה היה זמן מעולה לסיגריה. "סיני או איטלקי?" שאלת אותי חצי שעה לפני שטרקתי את הדלת ויצאתי מהבית. אין לך מושג כמה אני עצבני, הייתי כל כך רעב עכשיו אני כבר בכלל לא.
9Rooms
שינוי מצב הרוח שלך בכזאת מהירות מקפיץ לי את הפיוז לגבהים שבחיים לא הכרתי. כבר שכחת שלפני רגע קיללת אותי, נדמה שגם מילים קשות כבר לא מכאיבות לך יותר, אלא פשוט עוברות דרכך. במקום להחזיר לך במילים רעות אפילו יותר החלטתי לצאת, לא עצרת אותי.
אין כלב ברחוב, אפילו השכן הסטוקר שלך מקומה שנייה לא בחצר. נמאס לי לשחק אותה משתתף באח גדול עם הקירות הדקים של הבניין הזה. הוא יודע עלינו הכל. אני רואה איך הוא מסתכל עליך, איך הוא מחכה בסבלנות שנסיים את הסאגה הזאת כדי שהוא יוכל סוף סוף להתנפל עליך.
אני שומע נקישות כלי אוכל וגלי צחוק של אנשים מבוגרים מכל מיני דירות ברחוב בשילוב עם יין זול שנקנה בחפזון לפני הארוחה בAMPM. "יין זול מדי", היית אומרת, כזה שאף פעם לא היית מסכימה לשתות. הבאת מהבית הבנה עמוקה ביין ולימדת אותי לייחס לו מקום של כבוד ביום יום שלנו. תפסתי ממך בחורה איכותית, היום את נראית לי מתיימרת. על הפרנציפ בא לי עכשיו בירה.
All rights reserved by Könrad @Flickr
באחת החצרות מתנהלת ארוחה שמחה במיוחד, לא מעט פרצופים צעירים בשולחן. את זוכרת את הפעם הראשונה שהבאת אותי לארוחה אצל ההורים שלך? איך ניסיתי להרשים אותם, הזעתי כמו חמור. חשבתי אלף פעם על כל מילה ובדיחה ועדיין הרגשתי שאני לא מספיק טוב בשבילם. היום אני מרגיש שאנחנו שווים. הקסם התפוגג מותק, את כבר לא בלתי מושגת כפי שחשבתי שאת. הייתי קורא לך מותק כשם חיבה, לא כי אני שונא את איך שהשם שלך מצטלצל.
אין לי כח אלינו יותר, אין לי כח לענות כשהחברים שואלים מה שלומך. "אתם עדיין ביחד?" השאלה השנואה עלי. החטטנות שבמילה "עדיין" בלתי נתפסת. כאילו הם יודעים שלקשר שלנו מחוברת פצצה מתקתקת ועוד מעט היא תתפוצץ ולא יישאר מאיתנו כלום.
@soulwanderer
מצטער מותק, אין לי סבלנות לראות אותך סובלת, לפעמים אתה חלק ממשוואה אבל אין לך מה לעשות כדי לפתור אותה, כבר צמצמתי מספיק מעצמי. לא נותר לי מה, מה לקחת ולהחסיר כדי לגרום לזה לעבוד. מריב לריב אני תוהה עוד כמה ריבים נשארו לנו עד שיגיע הסוף, כל פעם שאנחנו צורחים אחד על השניה אני מתפלל בלב שהפעם זו תהיה הפעם האחרונה.
כשחזרתי הביתה אחרי אלוהים יודע כמה זמן, לא היית. לרגע אחד נבהלתי, ברגע השני לקחתי את השקט בנשימה עמוקה וסילקתי את שאריות הריח שלך מהחדרים. בחיי, קיוויתי שלא תחזרי. קיוויתי שלקחת את ההחלטה הנכונה בשביל שנינו, החלטה שאני לא מסוגל לקחת בעצמי. פשוט לא נעים לי להיות זה שישחרר אותך, אותנו. חייבים להמשיך הלאה במקום לשבת ולדשדש ברסיסים שנשארו מהקשר הזה.
9Rooms
אחרי שעה חזרת, "בסוף החלטתי ללכת על סיני" הנחת את הדוגי בג על שולחן הקפה. רציתי לקלל אותך בלב, במקום זה פיניתי לך מקום על הספה. מתאמץ לגרד את שאריות המקום שנותרו בשבילך בלב שלי.
לא יודע מה יותר גרוע, לגלות לך שאני כבר לא אוהב, או להמשיך ככה. הייתי מת שתחסרי לי. מה לעשות, אני כבר לא זוכר איך זה להתגעגע. איך זה פשוט לקחת אותך אליי, לא לקחת אותך כמובן מאליו.
מצד שני, בא לי בטוב אוכל סיני.
@Reinvintage
// עומר טסל
