אני רוצה לקחת אותך לגן עדן.
בוא איתי אל מקום שבו השמש אף פעם לא שוקעת, גם בלילה מרגישים את נוכחותה דרך הכוכבים, אל מקום שהמים הכחולים נראים כמעט שקופים כשאנחנו נכנסים לרענן את עצמנו, אל מקום שכל האנשים הזרים מחייכים אלייך – כי האהבה והשלווה נוטפות ממך.
בוא איתי לגן עדן.
אל מקום שבו אין שיפוט ואין ביקורת, לאף אחד לא אכפת מה למדנו ואיפה היינו בצבא, כמה מערכות יחסים כושלות השארנו מאחורינו ואיך הכרנו, העיקר שבסופו של דבר הגענו לכאן.
נגור בבקתה קטנה על יד הים, נאכל רק ג'אנק פוד כל היום ונשכב על החול, סתם ככה, כי אנחנו יכולים. אם נרצה לישון, נישן. אם נרצה לברוח, נרוץ רחוק אחד מהשנייה – למרות שעמוק בלב נדע שתמיד נחזור.
קח אותי לגן עדן.
אתן לך להוביל ואני מבטיחה לא להיות שתלטנית. אני אתן לך את המקום שלך במערכת היחסים שלנו, אני לא אהיה כוחנית וקרה. אני אתן לך לבחור איזה סרט רואים בערב ולאיזה מועדון נצא בסוף השבוע ואפילו אערוך לך בכל בוקר תצוגה של כל בגדי הים שלי, שתוכל לבחור – לא אחליט הכול מראש בלי לשאול.
אני אתן לך ללטף לי את הראש ולחבק אותי בלילות וכשיהיה לנו רע, כי גם בגן עדן לא חסרות צרות, אני אפילו אוריד את ההגנות ואתן לך לראות אותי בוכה – גם זה קורה לי לפעמים.
כשנגיע לשם, יהיו לנו המון אופציות מסביב. כולם באים לכאן בשביל להנות, זו מן בועה מנותקת מהמציאות, כמו חלום שאף אחד לא רוצה להתעורר ממנו.
אנחנו נחיה את החלום, נודה על כל רגע ולא ניתן לעצב יותר מדי מקום. נפיג את הבדידות בהתכרבלות ליד המדורה ההיא שהדלקנו ליד הבקתה, נשמור על האש ולא ניתן שתכבה לעולם.
אנחנו לא צריכים את המציאות, היא קפדנית מדי, היא לא תקבל אותנו. המציאות תציב מולך תמונות של העבר שלי, ממש מול העיניים שלך ואני לא בטוחה שתוכל גם להתמודד איתם וגם להישאר איתי. המציאות תגרום לכל דבר קטן להוריד טיפה רטובה על המדורה ובסופו של דבר, כמו תמיד, היא תכבה.
תשאר איתי בגן עדן, אל תלך, אני באמת משתדלת כמיטב יכולתי ובלעדייך.. זה סתם עוד חוף בלי שום משמעות.
// ברנדה אזרצקי