אנחנו יכולות להכחיש את זה, להתנגד לקביעה הזו ולהילחם בה, אבל בשורה התחתונה – כולנו אוהבות גברים שקיבלו בכבוד רב את התואר– Bad boy. כשידברו איתנו על זה נגיד "מה פתאום, מתרחקת מהם כמו מאש!" אבל בתוך תוכנו נדע שזה שקר ושההפך הוא הנכון. אנחנו נמשכות לאש שלהם כמו פרפר עיוור.
יש להם ביטחון עצמי. הוא גבוה, הוא בשמיים, הוא ציפור במרומים. אף אחד לא מגיע לקרסוליים שלהם ולרוב יש להם גם סיבות אמיתיות להרגיש ככה. קשה להבין מתי השלב בו הביטחון חוצה את גבול הטעם הטוב כי לרוב הוא פשוט כל כך מושך אותנו, שאנחנו מסתנוורות וחושבות שזה מהשמש.
זה מושך לדעת שלגבר שלך יש עמוד שדרה אמיתי והוא לא רעוע ונשבר מכל רוח.
יחד עם הביטחון מגיעה יכולת יוצאת דופן לדיבור מתוחכם ומדויק. הם יודעים להגיד את הדבר הנכון, בזמן הנכון, ומבלי שנשים לב לכך שזו בסך הכול טקטיקה, הם יגרמו לסובבים אותם להרגיש שהם באמת רואים אותם. זו כמובן פיקציה כי הם אנשי מכירות מעולים והדבר האחרון שהם רואים זה את הצד השני. למכור, למכור, למכור.
מתוך אתר gratisography
הם מרגשים ובלתי צפויים. אי אפשר לדעת מה הם עומדים להגיד ובטח שאין לצפות מה הם עומדים לעשות, אבל ביחד עם הביטחון העצמי הגבוה והיכולת לדייק בדיבור, זה לא נחווה לרגע כחוסר יציבות והופך להיות מרגש. הציפייה לצעד הבא מהם יהיה מורט עצבים וכל המערכות ייערכו לקראת הרגע בהתרגשות. אין להם בעיה לבדוק את הגבולות של עצמם, לעשות דברים חדשים וכן.. זה מתבטא גם במיטה, ואין דבר יותר מרענן מזה.
אנחנו לא אוהבות משחקים אבל מסתוריות תמיד עוזרת והם ניחנו בה בשפע. הם מאתגרים אותנו וגורמים לנו להישאר בבדיקה תמידית לגביי מה קורה איתם באמת. בשלבים הראשוניים זה תמיד הרבה יותר מעניין מאשר אלו שמתמסרים מיד. מעבר לזה – כשנבין אותם לרגע (או נחשוב כך לפחות), נחווה תחושת הצלחה מסחררת שרק תגרום לנו לרצות מזה עוד ועוד.
אה, וכמובן.. אל לנו לשכוח את זה שהם פשוט גבריים. הם יודעים להתלבש יפה, לפעמים בחליפות מחויטות ולפעמים בחולצה המכופתרת הלא–מתאמצת–אך–מדויקת שלהם. תמיד יש להם את הריח הנכון, המבט הבטוח ולחיצת היד המרשימה. הם לא מזניחים את עצמם פיזית ולרוב גם יקפידו על כושר גופני בסיסי ומעלה (עד רמת הBody builder). יש להם קריירה מבטיחה, הם למדו במוסדות הטובים ביותר ומכירים את האנשים הנכונים לכל מטרה שהיא.
מתוך אתר gratisography
העניין הוא שכל מה שהופך אותם להיות "הכי–הכי" מתגמד לעומת זה שאנחנו בסך הכול משחק עבורם ועוד רגע גם אנחנו נהייה רק ריגוש חולף.
הביטחון העצמי הופך להיות מוגזם והקשר נראה כמו מרתון שאינו נגמר ביום הכי חם בשנה. הריגוש הופך למעייף. כל הניחושים שלנו לגביי מה הם רוצים והמסתוריות הזו שמסווה את הפנים שלהם, הופכים להיות חסרי משמעות וכבר אין סבלנות למשחקים.
אתן יודעות שאתן נמשכות לטיפוס הזה. אתן יודעות שהוא מרגש אתכן וגורם לבטן שלכן להתהפך, ובא לכן עליו. זה לא בכאילו ולא ליד, אתן באמת רוצות אותו!
אבל לא בא לכן עליו ככה.
אתן רוצות את תחושת הבטן שהוא מספק, אתן רוצות את עמוד השדרה היציב. אתן רוצות את ההתרגשות ומתיחת הגבולות.
אתן רוצות להתרגש מזה שיש לכן לאן לחזור בלילה אחרי יום ארוך והוא, ה-Bad Boy, אף פעם לא יהיה שם בשבילכן ככה. כמו שאתן באמת צריכות.
// הדר ביסמוט
