כבר תקופה שאבושדיד מסתמנת כאחת הפנטזיות שלי, ניסיתי להתאפק ולחכות לאירוע מיוחד אבל בסוף קרה שיצר התיאבון גבר עלי והלכנו בלי סיבה, אני והמסתורית.
התקשרתי מראש לוודא שיש מקום וביקשתי מהקול החמוד מעבר לטלפון שולחן לזוג. רצינו להרגיש בנוחות את האווירה, את האנשים והמסתוריות בחושך הקליל.
באותו יום בצהריים התקשרה שוב הקול החמוד לוודא שאנחנו אכן מגיעות ובאותה הזדמנות שאלתי אם יש חניה באזור כדי למנוע את החרדה מראש. היא אמרה שיש שני חניונים בסביבה ואם יהיה לנו ממש מזל אולי גם בכחול לבן, הסקפטית שאני אמרה תודה וניתקנו את השיחה.
הלא יאומן קרה ובאמת הייתה חנייה מול המסעדה. תוך כדי שאנחנו מחייכות למארחת אנחנו מגלות שהיא מתכוונת להושיב אותנו על הבר.
ביום רגיל במקום אחר אולי לא הייתה בעיה אבל ניסיתי להסביר לה עם החיוך הכי גדול שיכולתי שהתקשרתי מראש וביקשתי שולחן, שהיום התקשרו ועשיתי וידוי הריגה אז למה? הבלונדינית הצבועה לא הסכימה לעזור ובחיוך גדול עוד יותר הסבירה לי שהכי טוב שהיא יכולה להשיג לנו זה שולחן בחוץ. הרגשתי שדחקו אותי ליציע.
הנוף מהיציע
רציתי להמשיך לכעוס אבל אז האוכל הגיע ודיבר בעד עצמו.
לחם הבית – סחוג של סבתא, יוגורט ומטבל עגבניות. הלחם הגיע חמים ופריך לשולחן, כמות הלחם וגודלו לא תאמו לכמות המטבלים אבל אני מנסה להסתכל על הצד החיובי וכנראה שזה היה עדיף לחכות בסבלנות לשאר המנות.
ברבוניות מטוגנות – בלדי מרי, צזיקי שורשים וצ׳ימיצ'ורי חצילים. ההתעסקות עם הברבוניות במטרה לדלות מהן את המעט בשר אותי משעשעת כמו ילדה קטנה. הטיגון ופירורי לחם היו דומיננטיים מאוד אבל סה"כ מנה טעימה.
ברבוניות מטוגנות
קפרזה ארטישוק – ארטישוק איטלקי וירושלמי על גבינת מוצרלה ועגבניות שמש מרוסקות. התענגות אמיתית! בין הטובים שאכלתי, מלווה בבצל אדום ובכמות נכבדת של גבינה והעשייה של הארטישוק בול במידה.
ארטישוק מעולה!
מכירים את זה שאתם הולכים למסעדה וכל הזמן שואלים אתכם "מה אתכם הכל בסדר?" אז זה לא היה המקרה. הם כן עברו ושאלו אבל כשאנחנו רצינו אותם לקדם את המעבר בין הראשונות לעיקריות היינו צריכות לחפש אותם בעיניים. כנראה שהם נקרעו בין הלקוחות שבפנים לבין הלקוחות שביציע, פייר אני מבינה אותם, ולבסוף – כשהגיע המלצר – אמרנו לו שאפשר להתחיל את ההצגה ולהוציא את העיקריות.
דג ים על ריזוטו כתום – מחית דלעת, דלעת טרייה, זרעי כוסברה, צ'ילי חריף ומסקרפונה. הדג היה קליל לעומת הריזוטו. מתואם בצורה מושלמת ומחפה אחד על השני. מנה רבת טעמים. וסינטה גריל פחמים – עם פירה תפוחי אדמה באטר ומבחר פטריות. לא היה משהו ייחודי בפירה, דיי הזכיר לי את הפירה פטריות של אמא בימי שבת אבל הנתח היה עשוי במידה ובכמות הנכונה שגורמת לך להעריך ולהתענג על כל ביס.
דג ים על ריזוטו כתום
סינטה גריל פחמים
לסיכום, החוויה הייתה מעניינת, המקום היה היסטורי ועל האוכל אין מילים בפי.
חשבון
לחם הבית – 18
קפרזה ארטישוק – 46
ברבוניות מטוגנות – 54
דג ים על ריזוטו כתום – 58
סינטה גריל פחמים – 98
סה"כ – 274 ₪ לא כולל טיפ
# אבושדיד, לבונטין 16, תל אביב
// לירז אפרתי
