אני עונת מעבר.
מגיעים אליי גברים במצב צבירה נוזלי, שגורם להם להתנהג כמו סמרטוטים לחלוטין או במצב צבירה גז, שגורם להם לעוף על עצמם בלי כל שליטה.
אני מטפלת בהם, מדברת איתם, מורידה או מעלה להם את הביטחון העצמי. אני מקדישה להם שעות של אסמסים ומפגשים וטלפונים, אני מקשיבה להם ונותנת להם תמיד את האמת ישר בפרצוף.
לפעמים אני מתחמקת מהם, לפעמים אני קצת רודפת אחריהם ולפעמים מביטה מהצד, מחשבת מה לעשות בצעד הבא.
אני יודעת על כל הנשים בחייהם, שיהיו, שהיו וגם אלו שנמצאות לצדם ברגע זה ממש, במקביל אליי. אני אף פעם לא תופסת מספיק מקום כדי להיות בחצי הזה לבד.
הסוד הוא שהם תמיד ימשיכו הלאה.
כל העבודה שלי תלך תמיד לבחורה השקטה יותר, החכמה יותר, היפה יותר, הפשוטה יותר, זו שמתאימה להם בול, זו שחיכתה להם בקצה המסלול והם רק היו צריכים את הטאצ' אפים האחרונים בשביל להיות מוכנים בשבילה.
אני טריני וסוזנה של הגברים.
אני מייעצת להם, מסבירה להם איך לקלוט כשבחורה באמת רוצה אותך ותפסיק להיות כוסית ותיגש אליה כבר, או להפך שהבחורה הזו נואשת אחרייך ותמצא כבר את הביצים להגיד לה שזה לא זה.
כשהם ייפרדו ממני לשלום, אני אקבל נשיקה על השפתיים, כי אני אף פעם לא ידידה, אני תמיד טיפה יותר וטיפה פחות מזה.
לפעמים אני שמחה על התוצאות, אני יודעת שההיא שבמקומי הרבה יותר טובה בשבילו ואני נשארת כזיכרון מתוק וכמקום מפלט ביום שבו הם יריבו והוא יצטרך אוזן קשבת.
אבל לפעמים אני מפספסת, שותקת ושותקת ולא נותנת צ'אנס כי אני רק מצפה ליום שבו הוא יעבור אל הבחורה האמיתית שלו.
מרוב ציפייה, לא נתתי מעצמי שום דבר. אתה לא תייעץ לי, לא תישן לצידי, לא תשמע ממני אפילו חצי תלונה, אני יודעת להתמודד לבד גם עם הבעיות שלי – וגם עם הבעיות שלך. אני אשאר לצידך עד שתירדם ותהיה מוכן לצעד הבא שלך ואז אעלה על הרכב הנאמן שלי ואסע אל הגבר הבא.
אני אביב, אני מחממת את העניינים לקראת הקיץ הרומנטי שיהיה לך, כשתהיה מוכן.
בכנות, גם אני מעדיפה יותר את הקיץ.
// ברנדה אזרצקי
