אני הגבר שיגרום לך להרגיש הכי מיוחדת בעולם. הכי יפה, הכי סקסית, הכי חלום שלי. אני אגיד לך מילים יפות ואעטוף אותן בגינונים של ג'נטלמן, וכשאכבוש אותך במשפט הרביעי, אתחיל לדבר גם מלוכלך, לעשות לך טיזינג, לאתגר אותך, לבדוק מה הגבולות שלך וכמה זמן יקח לך להגיד לי "אני לא בחורה כזו". אחרי שתגידי את זה, אני אדע שאת בדיוק כן, אני אמשיך ללטף אותך במילים ואגרום לך להגיע אליי, במקרה הרע – אגיע אלייך.
אני אספר לך על עצמי ואת תרגישי מיוחדת, תרגישי שיש בינינו חיבור ותפתחי בפניי, תספרי לי על ההורים שלך ועל החבר האחרון, תגידי ש"אף פעם לא הייתה לי שיחה כזו עם בחור" ואני אחייך בהבנה ואמשיך את הספיץ' שאני כל כך רגיל אליו, אני עושה אותו כל לילה. אנחנו נשתה יין או אולי בירה, תלוי אם תרצי להראות מגניבה או קלאסית. אחרי שאסיים את הנאום היומי שלי, זה שגורם לך לרטטים בגוף, אנחנו נשכב, את תקראי לזה אהבה ואני אקרא לזה זיון. באותו רגע אולי אגיד לך שזה חלומי, יום למחרת כבר אשכח איך היה.
citybabe16 on flickr
ואולי גם לא תהיי כזו, אולי תצליחי לתפוס אותי קצת, לאתגר אותי. את תעשי לי את הטיזינג וממש לא תבואי אליי באותו הלילה, רחוק מזה, את תתעלמי ממני, תשחקי איתי, ואני אתחרפן. באותו הרגע את כבר לא תהיי עוד אחת שאני רוצה להביא, את מטרה. אני אעשה הכל כדי לכבוש אותך, אשב איתך שעות ואדבר ואדבר ואדבר, אכתוב לך הודעות ארוכות ואגרום לך להרגיש שהפסקתי עם השטויות. לאט לאט גם את, נסיכת הקרח, תתחילי להינמס ותתחילי להרגיש. את קצת תתביישי בעצמך על זה שאת הולכת עם הבחור הזה ש"מביא את כולן". אבל את תרגישי שהצלחת לשבור אותי, במשך שבוע אני לא אעשה לייקים לכוסיות באינסטגרם, אני אצא לאותם מקומות שאת יוצאת ואתן לך להרגיש שאני מסתכל רק עלייך, את לרגע לא תחשדי שבסוף הערב אני אלך עם המלצרית הביתה.
אגרום לך להרגיש, כמו שכבר הרבה זמן לא הרגשת, הלב שלך יהיה בידיים שלי. כשאדע שזה המצב, את כבר תהיי מסכנה. אני אשחק בכל תחושה שלך, אתקרב ואתרחק, אתן לך להרגיש שאני קצת שלך והרבה של השאר. את תשתגעי. את תנסי לגרום לי לקנא, תעקצי אותי במשפטים שנונים כאלה שתשלחי לחברות שלך ותהיי כל כך גאה בעצמך. את תהיי בטוחה שאת עושה לי חוג דרמה, בזמן שאני כבר מזמן עושה לך בית ספר למשחק. כשהמשחק הזה ישעמם אני אלך. את לא תביני מה עשית לא בסדר, ואיך יכול להיות שאני הולך לך ככה, אבל לי זה כבר לא ישנה, אני כבר אהיה בסיפור אחר.
ואז תבוא איזה מישהי, סתם מישהי, היא אפילו לא תעשה לי את זה יותר מדי. אני לא אנסה להתחיל איתה וגם לא אגיד לה מילים יפות, היא תהיה יפה אבל "לא הטעם שלי". ואני אשב ואדבר איתה, ואפתח בפנייה כמו שלא נפתחתי בפניי אף אחת אחרת, מה אכפת לי? אין פה ח'יר ממילא. היא תקשיב, ותהנהן, ותנסה לעזור גם אם לא ממש אכפת לה. היא תדע מי אני, תדע מה אני עושה לאחרות ותזלזל בי על זה, תגרום לי להרגיש כזה אפס, כי היא כל כך מיוחדת כשהיא נותנת לך את התחושה הזאת שאתה מלך העולם ויחד עם זאת הדושבג המתועב ביותר שהיא פגשה.
אני ארדוף אחרייה ואשלח לה הודעות ואשקיע בה כל מאמץ שאי פעם השקעתי, אעזוב את כולן, על אמת, רק בשבילה. אנסה להוכיח לה שאני אחרת ממה שהיא מכירה, שאני יודע להיות גם מקסים אמיתי כשאני רוצה, כשאתחרפן לחלוטין מכל טיפת אדישות שלה ואחרי שהיא תאמין לי באמת, היא גם תהיה שלי, ואני אוהב אותה.
"היא לא הטעם שלי"
ואז אני אבגוד בה.
כי כזה אני,
והיא לא תופתע,
היא ידעה שאני זבל.
// רוני שינקמן
