אם הייתי חי בגרמניה הנאצית, הייתי צריך לענוד טלאי צהוב, בצורת מגן דוד, כי נולדתי למשפחה יהודית. לא בחרתי בזה, אך אני יהודי, וגם אם הייתי חושש לחיי, עדיין הייתי עונד את הטלאי, כי אמא שלי יהודיה. עדיין הייתי עונד את הטלאי, כי אני לא מתבייש להיות יהודי. עדיין הייתי עונד את הטלאי, כי הייתי חלק מהמשפחה היהודית הגדולה שנרדפה על ידי אותו אויב.
אם הייתי חי בגרמניה הנאצית, הייתי צריך לענוד טלאי ורוד, בצורת משולש, כי נולדתי הומוסקסואל, לא בחרתי בזה, אך אני הומו. וגם אם הייתי חושש לחיי, עדיין הייתי עונד את הטלאי, כי היה לי גבר בחיי שהייתי אוהב. עדיין הייתי עונד את הטלאי, כי אני לא מתבייש להיות הומו. עדיין הייתי עונד את הטלאי, כי אני חלק מהקהילה ההומוסקסואלית הגדולה שנרדפה על ידי אותו אויב.
אם הייתי חי בגרמניה הנאצית הייתי עונד טלאי אדום, בצורת משולש, כי נולדתי עם מום שלא מאפשר לי ללכת בעיוורון אחרי מנהיג. מום שלא מאפשר לי לקחת חלק במשטר שבו מדכאים וכולאים את שכני על היותם שונים. לא בחרתי בזה, אך אני א-פוליטי, וגם אם הייתי חושש לחיי, עדיין הייתי עונד את הטלאי, כי אני חלק מהחברה בה גדלתי. עדיין הייתי עונד את הטלאי, כי חוש האמפתיה שלי לא מאפשר לי להתעלם מסבלו של אחר. עדיין הייתי עונד את הטלאי, כי אני לא מוכן לקבל את דבריו של אף אחד כתורה משמיים.
craftivist collective on flickr
והיה לי טלאי כחול כי לא נולדתי בגרמניה, והיה לי טלאי סגול כי הייתי מתנגד לשרת בצבא הנאצי, וטלאי משולב של מחלל גזע כי כנראה הייתי מתאהב בגרמני ואם היה טלאי כזה היה לי גם טלאי של אתאיסט, טלאי של שמן, טלאי של מזרחי, טלאי של אנרכסיט, טלאי של צמחוני, טלאי של פרימיטיב, טלאי של אליטיסט, היו לי כל כך הרבה טלאים שהייתי יכול לבנות מלתחה שלמה.
אבל אני לא חי בגרמניה הנאצית, ועדיין, כל יום אני עונד טלאי, כל יום טלאי שונה, וכל טלאי אני עונד בגאווה, חלק מהטלאים בחרתי בעצמי, חלקם ניתנו לי בלידתי וחלקם נכפים עליי ללא רצוני, אני עונד טלאי בכל פעם ששואלים אותי מה המוצא שלי, אני עונד טלאי בכל פעם שאני מסרב לשים כיפה בקידוש, ענדתי טלאי בכל פעם שיצאתי לטיול יד ביד עם בן זוגי לשעבר, ובכל פעם שקראתי את "הפוסט" במקום "ישראל היום", או להיפך. אני עונד טלאי בכל פעם שאני אוכל ביום כיפור, או נוסע בשבת לירושלים, אני עונד טלאי כשאני מנסה להגן על ישראל בתגובות בחו"ל, וכשאני מגנה את מנהיגיה על חילול קדושת כיסאם.
אני עונד טלאי על טלאי ויוצר קשת של צבעים, וכשאני הולך ברחוב אני רואה קשתות מסביבי, לכולנו יש טלאים, וכולנו מנסים להלביש על שכנינו טלאי, כי אנחנו לא יכולים לשנוא את האחר אם אנחנו רואים את כל צבעיו, אז הוא יהודי והוא ערבי, הוא חרדי והיא חילונית, היא שמאלנית והוא ימני, היא לסבית והיא סטרייטית. וכמה קל לעטוף אדם בטלאי ענק ולטשטש את ייחודו, ולשכוח שלכולנו יש טלאי אחד מקועקע ליד הלב, וזה הטלאי שנולדנו איתו ואיתו נמות, הטלאי שכתוב עליו "בן אדם".
לתרומה לארגון ״לתת״ התומך בניצולי השואה
// מור מנזלי
