לתכנן חתונה בארץ זו חוויה מיוחדת. נכחתי, כמו כל ישראלי ממוצע בגיל 30+, בעשרות חתונות של חברים וכמן כן, עקב כך שאני ילד שביעי, ראיתי לא מעט behind the scenes של חתונות. נסיוני לימד אותי שבשורה התחתונה: חתונה היא אירוע של הורי החתן והורי הכלה! הזוג המאושר לפני החתונה ממלאים את תקני ניהול הפרוייקטים, ההפקה, שיווק, כספים, וכמובן פונקציית המשא ומתן. בזמן החתונה הזוג ממלא את תקן ״צוות הבידור״ ואחרי החתונה חוזרים למלא את תקן יחסי הציבור. אני החלטתי לעשות קצת אחרת…
כשהייתי צעיר וחסר טאקט עוד יותר מהיום יצא לי לבקר חבר מהתיכון בזמן שאחותו הגדולה תכננה עם החתן וההורים שלה את החתונה, בדיוק בזמן שנכנסנתי הם דיברו על המנות שיוגשו ובתור ותיק שראה כבר בגיל הזה לא מעט חתונות זרקתי לאויר: ״כבר בחרתם סלטים או שהשארתם את הויכוח הזה לסוף?״. אחרי מספר שניות הבנתי מה עשיתי וכיוון שלא מצאתי דרך לתקן פשוט המשכתי למרפסת בנונשלנטיות.
אחר כך החתן החליט לקחת הפסקה מתכנון הערב ולעשן סיגריה במרפסת. הוא הסתכל עליי וחייך: ״זה נגמר בסוף או שזה ממשיך לעד?״ – הבנתי בדיוק למה הוא התכוון, כל התכנונים הבלתי פוסקים והמשא ומתן שצריך לנהל עם ההורים של הכלה ואז עם ההורים של החתן ואז עם נותני השירות על המחיר וחוזר חלילה עד שמתכנסים לאיזו החלטה ברת קיימה. בחוסר הטאקט המזוויע שנשאר עימי עד היום עניתי לו: ״אם אמא שלך אוהבת את אשתך לעתיד – יהיה בסדר…״ – אני חייכתי במטרה למתן קצת את הלחץ שהוא היה שרוי בו אבל הוא לא חייך…
כשאני ואשתי לעתיד החלטנו להתחתן, באופן לא ברור ודי קוסמי, שנינו הצהרנו שזה צריך להיות ״אירוע קטן״. כשהבנו שגם ה״אירוע קטן״ שדיברנו עליו הוא רק כדי לרצות את האחר, החלטנו לעשות משהו שרק שנינו נהיה חלק ממנו. אני רציתי משהו מיוחד שאני והיא נזכור לעד, כלומר לא להאכיל מאות אנשים ולראות אם הם מסוגלים לרקוד אחר כך עם אנשים בקבוצות גילאים שונה משלהם. שנינו מעולם לא היינו בשייט, ונזכרתי בעובדה מעניינת שקפטן של אוניה הוא הסמכות העליונה במים בינלאומיים ולכן רשאי לחתן – סיפרתי לה והיא זרמה עם הרעיון לחלוטין.
כבעלי ניסיון רב בטיולים בחו״ל שנינו הרגשנו כאילו זו פעם ראשונה. אין שום קשר בין לטוס לחופשה במדינה מסוימת ולצאת לשייט של שבועיים. למדנו מילים באנגלית ששמענו מתישהו אבל לא שמענו מעולם בהקשר של חופשה:
butler – בעצם כמו בל-בוי במלון, רק בשייט.
purser – מי שאחראי לקחת כסף.
embarkation – השקול של boarding בטיסות.
galley – המטבח.
amenities – הפינוקים בשייט.
gratuities – נכון שזה נשמע כמו משהו שמקבלים בחינם? אז זהו, שזה הטיפ שצריך לשלם על שירות – זה טיפ, אבל זה חובה! אמריקה ממש!
apostille – אישור נוטריון לכך שאנחנו נשואים, כך שבעצם נוכל לחזור לארץ ולהראות למדינת ישראל שהתחתנו.
ועוד מילים רבות שבסך הכל באות ללמד אותנו: זה יקר!
אחרי תהליך למידה מעניין הגענו למסקנה שעשינו החלטה נכונה. זו אכן חוויה שלא נשכח הן מבחינת התכנון והבחירה של מסלול השייט, האוניה והקפטן והן מבחינת השייט עצמו: כמה פעמים כבר יצא לנו לבקר בשבע מדינות בעשרה ימים?
// דניאל מורן
