הנה עוד פוסט של איזה סאחי, מה הוא רוצה מאיתנו יאללה שיתקדם. מה יש לך, יא יבש. עכשיו אחרי שסיימתי להתקיף את עצמי במה שבטח עבר לחלק גדול מכם בראש כשקראתם את הכותרת של הפוסט, אני מתחנן שתתנו לי שניה להסביר את עצמי. שבו, תירגעו, קחו בירה- תדליקו איזה ג'וינט, לי לא אכפת. באמת. רק תעשנו ליד החלון.
מה זאת אומרת לא אכפת לי שתעשנו ג'וינט? ולמה בדרך לחלון ראיתם סטיקר של עלה ירוק על אחד מהקייסים של הגיטרות שלי? האמת, אני שמח ששאלתם. לא אכפת לי שתעשנו ג'וינט כי אם זה משמח אתכם ולא פוגע באף אחד, אז למה לא. והסטיקר שם כי בגיל 16 חשבתי שזה מה-זה-מגניב. כמו עוד הרבה דברים שחשבתי שהם מה זה מגניבים. גם לכם יש כמה זכרונות מביכים מגיל 16, אני בטוח.
לא אכפת לי שתעשנו ג'וינט, אבל כן אכפת לי שלא תצביעו עלה ירוק. בבחירות הבאות ירוצו לכנסת שלוש מפלגות שבעד לגליזציה של קנביס- מרצ, עלה ירוק, וחדש. מרצ וחדש בעד חקיקה בתחום הקנביס הרפואי, עלה ירוק בעד לגליזציה מלאה של קנביס. אמסטרדם זה קנ? אז זהו, שלא. המצע של עלה ירוק יותר קצר מהפוסט הזה ויותר מעורפל מההורוסקופ שלי לחודש הקרוב (כל בני מזל בתולה היזהרו לכם, הירח השחור עושה קיצי בגב למאדים או משהו כזה). בקיצור- חוץ מהקלף של הקנביס, אין להם ממש מה לומר.
המחנכת שלי בתיכון נהגה לומר לכיתה כל יום כמה אנחנו דור אגואיסטי. לא רואים דבר מלבד עצמנו. דור הוואי וואי ראית שיצא כבר אייפון 7? והנה הדור הזה כבר בן שלושים פלוס מינוס, ונחשו מה- יש מצב שהמחנכת שלי צדקה. הדור האהוב שלי, שבכל מצב אחר הייתי מגן עליו בחירוף נפש, מתעסק בהאם כן או לא יהיה לו מותר לעשן ג'וינט ברחוב. סדר עדיפויות? מי שמע על זה. בישראל היום קרוב ל17 אחוז מהתושבים עניים, פי שניים מזה ילדים עניים, ואנחנו עם הג'וינט בפה מתלבטים בין במבה נוגט לפיצה.
הזרמת הכספים להתנחלויות נמצאות בשיא של כל הזמנים, היחסים עם ארה"ב נמצאים בשפל של כל הזמנים, ועוד לא ציינתי את העבודה שלעלה ירוק אין מצע בטחוני. אבל הוויד ששכן שלי הביא שבוע שעבר, אל תשאל אחי! הזיות!!
קשה לדמיין אחוזים, גרפים וטבלאות כבני אדם אמיתיים. גם לא מספרים כמו 1.8 מליון בני אדם. אז כדי להקל עליכם, דמיינו אחד. מבוגר שהולך לישון רעב או ילד שהולך לבי"ס בלי סנדוויץ'. הג'וינט הזה עדיין כל כך חשוב?