עד לצבא נושא האיידס מעולם לא חדר אף מסגרת חינוכית שהייתי בה, עד ששניים מהחברים הכי טובים שלי לא יצאו מהארון בכיתה י"ב, לא יצא לי לשמוע יותר מדי. ידעתי על עופרה חזה, על פרדי מרקורי, אבל חוץ מזה? כלום.
ב-2011, בצעד די אמיץ, הוזמנו לבסיס שלנו שני אנשים: בחורה נשאית HIV ובחור שהמחלה כבר התפרצה אצלו. בחרתי לקרוא לצעד הזה ׳אמיץ׳ מסיבה אחת ברורה: להבדיל מרוב ההרצאות שרצות בארץ בנושא המחלה, שבהם עומד איש חינוך כלשהו ומסביר על הנגיף ועל איך להימנע מהדבקות וכל זה בסיקור של עלון או שניים שהוא קרא בנושא קודם לכן, פה הבחירה הייתה להביא שני אנשים שפשוט ידברו על ההתמודדות. פתאום הסיפור של "איך נדבקתי" היה נראה כל כך שולי לעומת כל תיאור השינוי החברתי שהשניים עברו.
בתום ההרצאה, הבחורה בחרה לסיים בסיפור קצר שלא יצא לי מהראש: היא הרצתה באחד מבתי הספר אליהם הוזמנה, ניגשה אליה נערה ואמרה לה "ריגשת אותי מאוד. אני מאחלת לך בריאות ואני מבינה את כל הקשיים שעברת, אבל אני מצטערת… אני עדיין לא מסוגלת לחבק אותך- אני מפחדת להידבק".
כל שנה מחדש ב-1 בדצמבר, ביום האיידס הבנלאומי, אני נזכרת בסיפור הזה.
מתוך עמוד הפייסבוק של הוועד למלחמה באיידס
אם בעבר שיח על איידס היה נחשב לטאבו, אז היום החברה לוקה בבעיה אחרת שנקראת "הבנו, קבלנו- בואו נעבור הלאה". אם נעשה סקר שוק קטן, מהר נגלה שמרבית האוכלוסייה בטוחה שנשאי הנגיף HIV והחולים במחלה מתקבלים באופן כמעט מוחלט בחברה. השאלה היא- מה זו קבלה לדעתם?
לשם מטרה זו, ביום חמישי הקרוב תפתח בדיזינגוף סנטר חנות יד שנייה של מוצרים השייכים אך ורק לנשאי ולנשאיות HIV. בין המוצרים יהיו בגדים, תכשיטים, כלי בית ועוד. המטרה- לשבור כמה שיותר מיתוסים, שמסתבר שגם בשנת 2014 עדיין קיימים.
החנות יוצאת הדופן, שתקרא "The Positive Store" תנסה להוריד את הסטיגמות מהמדפים על מנת להעביר את המסר שמחלת האיידס היא קודם כל מחלה חברתית.
עם כמה שלי היה קשה להאמין בזה רבים עדיין בטוחים שפעולות כגון: אכילה ממאכלים שאדם שנושא את הנגיף הכין, שינה לצידו, שתייה מאותה כוס, ישיבה על אותה אסלה ואפילו לחיצת יד - מדבקים. עדיין, לא רבים יודעים שהנגיף עובר אך ורק במגע מיני לא מוגן, עירוי דם או מזרקים.
חוסר מודעות זה גורם לרוב הגדול של נשאי נגיף ה-HIV לא להיחשף ואף להתבייש ללכת לבתי מרקחת ולבקש את הכדורים הנחוצים להם להמשך החיים. לכן, המוכרים בחנות שעתידה להיפתח בשבוע הקרוב, יהיו נשאים שכן "יצאו מארון הנשאות", כל זאת בכדי להדגיש שהמחלה המסוכנת היא לאו דווקא הנגיפית, אלא החברתית- הסטיגמטית.
מתוך עמוד הפייסבוק של הוועד למלחמה באיידס
לכל פריט בחנות יוצמד גם טיקט ועליו קוד המזמין את הלקוחות לסרוק ולגלות סרטון קצר של הנשא לו שייך הפריט, בו הוא מספר על עצמו. כך יוכלו הלקוחות לראות את האדם מאחורי כל פריט, ולשמוע את סיפורו האישי.
חשוב לציין שמדובר במהלך הנעשה לראשונה לא רק בישראל, אלא בעולם כולו.
ולסיכום, הייתי רוצה לפנות לכל אלה שיעברו ליד החנות ויבחרו שלא להיכנס לתוכנה. הייתי מבקשת שכשתחזרו הביתה תכתבו פעם אחת בגוגל "נגיף ה-HIV" ותקראו.
כשהייתי קטנה תמיד אמרו לי "זה שלא יודע- לא אשם, אבל אם הוא כבר יודע ובוחר להתעלם- זו כבר בעיה אישית שלו". אני מעדיפה לדעת שאתם בסה"כ עדיין לא יודעים.
*אירוע הפתיחה של החנות יתקיים ביום חמישי, ה- 4 בדצמבר, החל מ 18:30. באירוע הפתיחה, הפתוח לקהל הרחב, יחולק גם כיבוד, שהוכן על ידי טבחים נשאי HIV. החנות תעבוד בין התאריכים 4-10 באוקטובר.
// מילה סביטלמן