קוראים אדוקים, או סתם כאלה שעוד שוחים בברנז'ה הסטודנטיאלית, ודאי זוכרים את שכתבתי על הבהלה של תחילת לימודיי האקדמאיים לפני כשנה. קבוצת הפייסבוק של השנתון שלי הרגישה כמו לול תרנגולות ענק בו כולן בעיקר מקרקרות בהיסטריה ולא ממש מבינות מה לעשות עם עצמן. האמת? לגיטימי. אני אמנם קוף ולא תרנגולת, אבל חייב להודות שגם אני הייתי מבוהל במידה מסוימת, פשוט השתדלתי לעשות זאת בשקט. למזלי ולמזלן של שאר התרנגולות, הייתה תקווה. לתקווה הזאת קראו יו"ר בית הספר לתקשורת, יעל, שהייתה שם כדי לזרוק כמה שיותר מזרנים מתנפחים שירככו לנו את הנחיתה.
בערך שבוע אחרי פתיחת הלימודים, לדמות המרגיעה של יעל הצטרף סטודנט שלמד איתי בכיתה – גילי צמח. לרגע חשבתי שאולי אני מתבלבל, אבל מי שראה את גילי יודע שאין מקום לטעויות – גילי צמח הגדול יש רק אחד.
"אז מה גילי? אתה קשור לאגודה או משהו כזה?" שאלתי אותו באחת בהפסקות.
"אח שלייי" זימר גילי באופייניות, "וואלה לא. האמת שאני שוקל לנסות לרוץ להיות נציג, אבל נראה קודם מי מתמודד".
"מה זאת אומרת?" שאלתי בכעס, "למי אכפת מי מתמודד? הנה, אתה מתמודד. בהצלחה."
הצניעות של גילי הדליקה אותי והרגיזה אותי בעת ובעונה. במשך כמה שבועות הוא לא הפסיק לעזור לסטודנטים, סתם ככה, ועדיין לא היה בטוח בעצמו כדי לרוץ להיות נציג שנה א' של בית הספר לתקשורת.
"וואלה אח שלי, אם אתה איתי אני בפנים. יחד אנחנו כוח" גילי התאפס בזריזות והרגשתי שנתתי לו את הדחיפה לעשות את הצעד. סביר להניח שהוא היה מסתדר גם בלעדיי, אבל תמיד נחמד לחשוב ששינית את ההיסטוריה.
משם באמת הכל היסטוריה. אלה שחשבו להתמודד מול גילי התקפלו כלא היו ועד היום אין מישהו שמצטער על כך. במשך שנה שלמה גילי היה הפה שלנו, העיניים שלנו והחיים שלנו. כל בקשה מעצבנת, כל בעיה וכל שאלה מפגרת עברו דרך גילי. תמיד תהיתי איך לעזאזל יש לו סבלנות לכל האנשים האלה, שסביר להניח שהייתי מקלל מזמן אם הייתי במקומו. אבל זו בדיוק הסיבה שהאיש הכי חברותי שפגשתי בחיי נמצא במקום אחד ואני במקום אחר.
אז כן, מדובר באיש חברותי ביותר שכולם אוהבים. אחד שמכיר כמעט כל אחד במכללה, מאלה שאי אפשר להסתובב איתם יותר מ-17 שניות בלי שמישהו יגיד להם שלום. אבל איכשהו אני זכיתי לתפוס מקום של חבר קרוב אצלו, אחד שהוא מתייעץ איתו ומספר לו. ואם חשבתם שאתם מחבבים את גילי מאגודת הסטודנטים, אין לכם מושג מי זה גילי החבר. אבל את זה לצערי ולצערכם, לא כל אחד יכול לקבל.
בשלושת הימים הקרובים יתקיימו בחירות לעמותת אגודת הסטודנטים. השנה גילי לא מסתפק בנציג השנתון שלנו, אלא מכוון גבוה יותר, אל תפקיד יו"ר בית הספר לתקשורת, זה שמרגיע ונמצא שם בשביל כולם. הפעם רק מתמודד אחד התקפל בדרך, והמתמודד שנשאר מול גילי הוא חזק וראוי.
אז למה גילי? מבט קצר על רשימת הדברים שהוא מקדם תתן לכם תשובה, אבל אני באמת לא חושב שזה העיקר, כי לקדם ולדבר כולם יכולים, אבל גילי צמח יש רק אחד. גילי צמח הוכיח את עצמו במשך שנה שלמה ל-140 סטודנטים סופר מרוצים. אז עם כל הקלישאה שבדבר, ההיכרות שלי עם גילי מבטיחה לי שאין מישהו אחר שהייתי רוצה שייצג אותי.
יאללה גילי צמח!
// גל ארנרייך