פעם הייתי ישנה עם עיניים חצי פקוחות. זה כל כך הפחיד את ההורים שלי שהם אפילו צילמו אותי ככה פעם אחת כדי שאאמין להם. את היכולת הזו כבר איבדתי מזמן לצערי. עם החזרה לספסל הלימודים האקדמיים, בשנה השישית (ברצף!) תהיתי איך העולם שלי היה נראה אם היכולת הזו הייתה חוזרת אליי. אתם כבר יכולים להשלים לבד את הסגולות שביכולת כזו. אבל כנראה שזה כנראה כבר לא יקרה, אז אספתי כמה רעיונות לאפשרויות ההירדמויות בשיעור.
הירדמות על השולחן או הלפטופ
מידת היעילות: סבירה
מידת המורכבות: גבוהה
מה כבר יכול להיות מורכב בלהניח את הראש על השולחן ולהירדם אתם שואלים? ובכן, ההירדמות עצמה היא לא הבעיה. הפאדיחה הכרוכה בזה שהמרצה יבקש ממי שיושב לידך להעיר אותך מסוכנת יותר. ולכן – עם הכניסה לכיתה עליך למצוא את המקום שלא נמצא בזוית העין של המרצה. איך עושים את זה? יושבים בזוית אלכסונית למי שיושב לפניכם, רצוי כמה שיותר בפינה.
סיכונים אפשריים: קורוזיה ללפטופ בעקבות ריור לא רצוני; נחירות חזקות מדי; מרצה עירני מדי או כזה שבוחר להתקיל את התלמידים בכיתה בשאלות באמצע השיעור.
פתרונות אפשריים: לבחור מישהו בכיתה שיעיר אתכם כשמדברים על משהו חשוב; להרים את הראש אחת לכמה דקות כדי שהמרצה לא ישאל שאלות ואם הוא שואל שאלות, לפחות לענות בשפה הרלוונטית לשיעור.
הירדמות מאחורי משקפי שמש
מידת היעילות: גבוהה
מידת המורכבות: נמוכה
מידת הלגיטימיות: אין!
לא, חברים, זה לא לגיטימי ואף מרצה כבר לא מאמין לזה. לא נכנסים לשיעור עם משקפי שמש כי זה פשוט לא אמין. והתירוץ של: שכחתי את משקפי הראיה שלי בבית ומשקפי השמש שלי אופטיות כבר נשחק. אז עדיף להימנע.
יציאה מהכיתה והירדמות על הדשא/באוטו/בספריה
מידת היעילות: סבירה
מידת המורכבות: נמוכה
חשוב להקפיד להירשם לפני שיוצאים מהשיעור וגם לחזור לפני שהשיעור נגמר (ולקוות שהמרצה לא ישים לב, או לפחות יעשה כאילו הוא לא שם לב). אזהרות: לא להירדם על הצד, אם חוזרים עם חצי פנים שרופות המרצה לא יכול שלא לשים לב.
"להתעסק בנייד"
מידת היעילות: מדהימה
מידת המורכבות: דורשת תרגול
שימו לב לזה: הידעתם שכאשר הנייד נמצא מתחת לשולחן ואתם מסתכלים עליו זה נראה כאילו העיניים שלכם עצומות? מוזמנים לבדוק. בכל אופן, מיטב המומחים טוענים שאם תחזיקו את הנייד בזווית כזו שזה יראה שאתם מתעסקים בו, אף אחד לא ישים לב שהעיניים שלכם באמת עצומות ותוכלו לישון בשקט כאילו הייתם אחרוני המשתתפים בשיעור.
// גל שדה