כשהתחלתי לכתוב בלוג, נעשה הסכם לא כתוב שהמשפחה שלי נשארת מחוץ לתמונה, שלא אציין אותם בשמות, שלא אעלה תמונות שלהם, בקיצור שהפרטיות שלהם תישמר, עד כה עמדתי בכך לא רע.
אבל היום בגלל שזה יום מיוחד אני חורגת מההסכם, בתקווה שההורים שלי יבינו ולא יכעסו.
אמא שלי נולדה בקיבוץ עלום שם בדרום הארץ והכירה את אבא שלי. הדעות למה לא גדלתי בקיבוץ חלוקות. אמא שלי טוענת שאבא שלי לא רצה קיבוץ, אבא שלי טוען שהוא היה הולך אחרי אמא שלי לכל מקום וזו היא שלא רצתה.
מפה לשם גדלתי בירושלים, עם אחי ואחותי בחדר אחד, שתי מיטות קומותיים. מה שלימד אותי לחלוק ועזר לי רבות בהמשך המגורים עם שותפות – תודה.
אבל האהבה לריח הרפת, לדשאים הירוקים ולהליכה ברגליים יחפות נטמעו בי ונשארו – תודה.
נולדתי עם רעמת שיער שגדל להיות שיער סמיך, מלא וטיפה מקורזל בקצוות, ירושה נוספת מאמא – תודה.
את האף הסולד גם קיבלתי מאמא, וגם עליו – תודה.
ביסודי ובתחילת החטיבה הייתי רזה באופן שהאחות דאגה ותהתה האם גדלה לה אנורקסית מתחת לאף. התשובה הייתה ברורה – גנים משובחים, גם בזכות אמא.
גנים שבזכותם עד גיל שלושים אפשר לאכול כמה שרוצים ובקושי לעלות במשקל, תסדרו עם זה רעב תמידי ותקבלו אושר גדול לאוהבת מתוקים כמוני – תודה.
ביסודי גיליתי את אהבת היוגה, על הגמישות אני צריכה להגיד תודה לאמא, ועל היוגה לאבא – תודה.
את האהבה לשיר תוך כדי זיוף בקולי קולות אני חייבת לאמא, תודה.
בחטיבה גילו לי את הצליאק, יותר נכון גילו אצל אבא שלי ואז בדקו את כל הילדים ורק אני זכיתי. חיים בלי בצקים אלו חיים נהדרים, רזים ובריאים (רק חבל שבירה זה מחוץ לתחום) – תודה.
את האהבה לחיות השונות קיבלתי מאבא שלי – תודה.
את הזיקה ליהדות קיבלתי מאבי -תודה.
את אהבת הכתיבה קיבלתי מאמי, רק יכולת השיתוף, לא ברור מהיכן הגיעה – תודה.
את האהבה להודו ולמזרח באופן כללי, ללא ספק קיבלתי מאבי – תודה.
את האהבה לטיולים בארץ ובעולם קיבלתי משניהם ועל זה אני אסירת תודה.
תודה לכם משפחה שלי, על הסבלנות, על זה שאתם סובלים את השטויות שלי, שאתם נותנים לי למלא לכם את הכיור בכלים תמורת ארוחה טובה. תודה שאתם נותנים לי זמן להחליט מה אני רוצה ללמוד ובכלל מה אני רוצה להיות, שאתם תומכים בי בתהליכים של חיפוש עבודה, חיפוש מקצוע וכל החיפושים העצמיים.
תודה שקיבלתם אותי גם כשהכי התרחקתי ונתתם לי לחזור כשרציתי. תודה שאתם מבינים כמה הכתיבה חשובה לי.
מצטערת שלמרות שזה יום המשפחה אני לא אהיה איתכם.
אני אוהבת אתכם מאוד
יום משפחה שמח.
//יסמין רמון