מי את? אני אביטל פודינסקי, 30, תל-אביב (born and raised).
מעצבת גרפית ובעלת המותג PUDISH – מוצרי נייר מאויירים בעט.
מה שהתחיל כשירבוטים להפגת השיעמום, הפך לליין מוצרים מעוצב בקפידה: מחברות, פנקסים, פוסטרים וגלויות – בקוים עדינים, שחור על גבי לבן.
מ׳תשע עד חמש׳ אני מעצבת עבור לקוחות. מחמש עד תשע מעצבת עבור עצמי.
בין לבין, אני מנסה גם לישון.
ההחלטה הכי עצמאית שלקחתי הייתה לסיים את עבודתי כשכירה בסטודיו ולהתחיל לעבוד כעצמאית. כמעצבת עצמאית אני יכולה לבחור את הלקוחות שלי, את סוג העבודה, את סדר היום, ולשלב בהצלחה בין עיצוב ללקוח לבין עיצוב המוצרים שלי.
ההורים שלי אומרים לי כל הזמן המון דברים שמתמצתים דבר אחד : הם לא כל-כך יודעים מה אני עושה. מה זה עיצוב גרפי, מי הלקוחות שלי, איך מתפרנסים מזה, איך מייצרים מחברת ולמה היא לא נמכרת במארזים של קרביץ… אבל הם גאים בי. וזה מקסים כשלעצמו.
עבודת החלומות היא עבודה שכשאתה עושה אותה, אתה מתפלא שאשכרה משלמים לך על זה. אני מתפלאת בכל בוקר מחדש.
אם הייתי חברת כנסת הייתי מציעה הצעת חוק לחיות את החיים בתוך גריד. שהכל יהיה מסודר יותר, מחושב יותר, מודע יותר.
הייתי מוכנה לחיות חיים שלמים עפ״י הספר The art of clean up.
המחשבה האחרונה שלי לפני השינה היא מה העניין עם לישון באלכסון? ה-OCD שלי לא מאפשר לי שינה שאינה מקבילה לקוים של המיטה.
הSMS הראשון שלי בבוקר הוא ״הסר״. אסמס זה לספאמרים.
פעם ראשונה שאמרתי "עברתי את הגיל הזה" הייתה בטיול בצופים. כשניקיון ואסתטיקה הפכו לערך עליון והחלטתי שהשינה על אבנים כבר לא בשבילי. באופן כללי, זו מחשבה שחוזרת אצלי הרבה. אני מרגישה שאני מבוגרת בשביל יותר מדי דברים. מנסה להתבגר מהר.
כשאהיה גדולה אהיה אמא.
כשאצא לפנסיה היום שלי יתחיל בקצ׳קעס עם הנכדות שלי במרפסת, ברחוב שקט בתל-אביב. כל היום נצייר ביחד ואתן להם למדוד את בגדי הוינטג׳ שלי, מזארה.
אתם מוזמנים לדבר איתי במייל: pudishart@gmail.com
// אביטל פודינסקי