תפילת השלווה
אלי, תן בי את השלווה
לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
האומץ לשנות את אשר ביכולתי
והתבונה להבחין בין השניים.
כל שנה יש משהו בחגים שבאמת גורם לי לעשות חשבון נפש עם עצמי. מה עשיתי נכון, לאן התקדמתי ועל מה אני מתחרטת. בשנים הצעירות שלי, כשחשבתי שאני יודעת הכל, החרטות היו מועטות וההתקדמות מטאורית. עם השנים זה התאזן לשני הכיוונים. אבל דבר אחד אני עושה כל שנה – מחליטה איזה שינויים אני רוצה לעשות השנה.
בשנה שעברה, ההחלטה שלי הייתה לגרום לאנשים לראות אותי אחרת. בדיעבד זו החלטה די טיפשית, לנסות לשלוט על מה אנשים אחרים חושבים ולהתנהג בהתאם לרצונות וציפיות שלא שלי. חלק מהזמן התנהגתי כמו ילדה טובה, נזירה אפילו, ובשורה התחתונה – נהניתי הרבה פחות.
אבל הבנתי כמה דברים מאוד חשובים. הראשון – האדם היחיד שאני יכולה לשלוט על המחשבות שלו, הרעיונות שלו וההתנהגות שלו, זה עצמי. ואחרי ניסיונות לשחרר את השליטה בכל מה שאני עושה, אני אוהבת להיות קצת משוחררת. לחיות, ליהנות, לנסות דברים חדשים ובעיקר לנשום עמוק ולמצוא שלווה.
הדבר השני – שאי אפשר להאיץ תהליכים שהנפש, הלב והמוח צריכים לעבור. לכל אחד יש את הזמן שלו. גם אם פספסתי הזדמנויות ואנשים טובים אני רוצה להאמין שיהיו עוד הזדמנויות, עוד אנשים טובים באמצע הדרך ואהבה גדולה שצריכה להגיע מתישהו.
אז אולי בשנה הקרובה יהיו אנשים שיראו אותי בדרך שאני רוצה שיראו אותי ואולי לא. אבל ההחלטה שלי היא ליהנות מהדרך. לעשות יותר, להיות יותר אקטיבית בדברים שאני רוצה ולא רק לשבת ולחכות שהם יקרו לי ממש במקרה. לפעול לשינוי, לאתגר את עצמי, להגיע למקומות חדשים, להתרגז פחות או להירגע יותר מהר, לרקוד, לחגוג, לנוח, לנשום ולחייך.
להירגע ולנשום
עוד החלטות ישנות שאני צריכה לזכור בשנה הקרובה :
- להפסיק להתעצבן מטיפשותם של אנשים אחרים. שכל אחד יהיה אחראי על הטיפשות שלו בלבד.
- לפעמים שינוי של תנועה או כיוון משנה את זווית הראייה על משהו לחלוטין. לרוב זה בדיוק הרגע שבו אני מבינה שהייתי בחושך עד עכשיו כי הייתי עם הגב לשמש ולאור כל הזמן הזה.
- למרות שאמא תמיד אמרה שאני מיוחדת, הבעיות שלי וההרגשה שלי הן לא רק ייחודיות לי. כולם עוברים את אותו החרא ואני לא לבד עם זה בעולם.
- אף פעם לא מאוחר להכיר ולאמץ ללב חברים חדשים (מעייני זה מוקדש לך (-: )
- לפרגן זו המתנה הכי גדולה שאני יכולה להעניק למישהו קרוב. שילוב אולטימטיבי של תמיכה ומחמאה שאולי לא יוצא בקלות אבל שווה זהב.
- מה שבא בקלות באותה הקלות ייעלם. כשאני מרוויחה משהו בעבודה קשה ולא מוותרת, הוא שווה לי יותר.
- ולא לשכוח להיות כנה עם עצמי בנוגע להכל, כולל הפחדים שלי. בלי מסכות, בלי הגנות, בלי השקרים הקטנים שאנחנו מספרים לעצמנו לפעמים. זה דורש יותר אומץ ואמונה אבל זה צעד ענק קדימה.
מי יודע איפה נהיה בשנה הבאה. אולי בארץ חדשה ומרגשת עם פחות חרטות בלב ויותר תבונה בראש.
//ענבל ששון