כשהתחלתי לעבוד עם סטארט-אפים פה בעיר, הייתי צריך בהתחלה לתת איזה שפיל קטן על למה לעזעזל אני השארתי ברזומה שלי את העבודה שלי בעולם הסטנד אפ. הרי לכולנו יש בין חמש לעשר גרסאות של הרזומה שלנו ואנחנו בוחרים מה לשתף לפי מי שמקשיב. תמיד הייתי מצפה לשאלה הזו ותמיד היא הגיעה.
"?Oh, I see that you have experience producing Stand Up specials. Can you explain how that got you here exactly"
הייתה שואלת אשת כוח האדם בתמימות. מיד הייתי מוריד את המכנסיים ושר את הדברים הבאים:
להבדיל מאנשי העולם הגדול, סטנדאפיסטים נשענים על כישלון. הם צריכים אותו כדי להבין מה מהסט שלהם עובד ומה לא.
כל סטנדאפיסט מייחל להגיע לשעת השיא שלו. במובן מאוד מילולי מדובר בשעה של חומר. לפני שישקלו אם לתת לקומיקאי תוכנית משל עצמו, רוב החברות מעדיפות להכיר את סוג ההומור של הקומיקאי ב"ספיישל" בערוץ כמו HBO או כמובן Comedy Central. את השעה הזו את צריך לבנות בחלקים של עשר דקות. למה עשר דקות? כי אף במה מקומית לא תיתן לך לעשות פחות משום שזה יושב להם בול בחלוקה השווה של 6 קומיקאים במופע של שעה. עשר דקות זה זמן אידאלי למופע סטנד אפ בהתהוות. איך מגיעים לעשר דקות של חומר מעולה? נכשלים. והמון.
כן כן, אני יודע מה אתם הולכים לצקצק לעצמכם עכשיו, "עוד פוסט על כישלון שהוא בעצם הצלחה…ועל שיפור עצמי ובלה בלה בלה, הו גיבז אה שיט", אז לא. אני לא הולך לתת לכם טיפים על איך להתמודד עם כשלונות. יש מספיק ספרים שמתעסקים עם זה. בעצם, הנה, קחו את הרשימה של המובילים ותעזבו אותי בשקט. אני פה כדי לספר לכם איך סטנדאפיסטים הם האנשים הכי מתודיים שתכירו בזמן הקרוב, ואולי דווקא הם האנשים שצריכים להיות חלק מהסטארט אפ הבא שלכם. אז חזרה לעשר דקות של זמן במה.
את העשר הדקות האלה מגבשים בעזרת הופעות יומיות. בהתחלה עם שבע דקות של חומר נוראי ואם יש קצת מזל, בדיחה אחת טובה. ואז חזרה לנייר. הבדיחה הטובה נשארת, ושבע דקות של חומר חדש יעלה להופעה הבאה. אם יש מזל, אז מהר מאוד יהיה לקומיקאי עשר דקות טובות. ואז נשאר רק לבחון את עניין הביצוע (הדילברי הוא כמעט חשוב כמו התוכן).
סטארט אפים, כמו שכתב ליאור פרנקל בכתבה המצויינת הזו, מנסים לפתור בעיה שעוד אף אחד לא פתר. והדרך לפיתרון מלאה בכשלונות. סטארט אפיסטים נמדדים באופי ההתמודדות שלהם עם כשלון, בדיוק כמו סטנד אפיסטים. שניהם צריכים את הכישלון, ולומדים לנצל אותו לטובתם.
קומיקאים שאתם צריכים להכיר
מייק אובריין היה במשך שנים אחד הכותבים הראשיים בסטארדיי נייט לייב. השנה, בעקבות הצלחת סדרת האינטרנט שלו, "7 דקות בגן עדן" החליטו להעביר אותו לקדמת הבמה בתור חלק מסגל השחקנים. הוא דוגמא מאוד אמיתית לשיטת העשר דקות שהזכרתי למעלה. יצא לי לראות אותו מצליח עם המון בדיחות וגם נופל עם הרבה יותר אחרות. הקול שלו התמקד יותר במהלך השנים והוא עדיין מנסה דברים חדשים כל פעם, לא משנה כמה פעמים הפאנץ ליין ייפול על אוזניים שקטות. מיותר לציין שהוא מצחיק בטירוף. הנה הוא באחד הפרקים הנצפים ביותר של 7 דקות בגן עדן: