אני כבר פחות או יותר בסדר, רוב הזמן הרבה יותר מפחות.
הרבה פחות כועסת עליך, מתמקדת יותר בלשכוח אותך.
גם פחות כועסת על עצמי, יותר מנסה ללמוד.
פחות חושבת עליך, יותר עסוקה בעצמי ולפעמים זה אפילו מרגיש כאילו בכלל לא היית.
אני פחות או יותר בסדר.
אפילו המשכתי לאהוב. לא אותך, אחרים.
ואפילו אותי.
אבל אני פחות בוטחת באנשים, בעיקר בגברים.
אני פחות מתמסרת. פחות נחשפת. פחות מתקרבת.
יותר פוחדת. מתעטפת יותר בחומות. יותר מתגוננת.
צילום: דנה שפירא Dana Shapira Photography
אבל אני פחות או יותר בסדר.
אני פחות קשה כלפי עצמי ביחס לטעויות שעשיתי והרבה יותר שלמה עם עצמי.
אני הרבה פחות משתפת אחרים, פחות מחפשת עצות, פחות שואלת אז גם פחות זקוקה לתשובות.
יותר קשובה לעצמי, מסתמכת בעיקר על תחושות.
יותר שומרת בבטן. פחות חושפת חולשות.
באמת שאני כבר פחות או יותר בסדר.
אז לפעמים קצת פחות מיותר, אבל אני פחות בוכה ויותר מחייכת.
אני יותר שלמה ופחות מתייסרת.
אני פחות סדוקה.
פחות כואבת.
פחות זוכרת.
איור – בינה ורטהיים, @heartimiss ציוץ – @shirakiu
סך הכל, אני פחות או יותר בסדר.
ואני יותר בונה את עצמי ויודעת יותר מה טוב בשבילי.
פחות תמימה ממה שהייתי אבל הרבה יותר אמיצה גם אם לפעמים, כשמרגיש לי פחות בטוח, אני יותר מהססת ופחות נלחמת.
צריך הרבה מאוד אומץ כדי לוותר, מי כמוני יודעת, אז אני יותר בורחת ופחות נפגעת.
ואני פחות כועסת. בעיקר על עצמי.
יותר סלחנית, פחות שופטת אותי.
כבר הרבה פחות כואב לי למרות שיש עוד צלקת.
אבל אני גם הרבה יותר שלמה והרבה פחות נסדקת.
אני הרבה פחות מוותרת. פחות מתאמצת. הרבה פחות מתפשרת.
יותר מפוקסת והרבה יותר יודעת מה אני צריכה.
ואני פחות אוהבת אותך.
בכלל, מאז שיצאת מתוך חיי אני יותר אוהבת אותי.
ואני פחות קשה עם עצמי ויותר מפויסת.
אני פחות או יותר בסדר.
פחות מביטה לאחור וגם פחות עסוקה בעתיד.
אני הרבה יותר מחייכת. יותר נאהבת, יותר עטופה ומאוד מחובקת. הרבה יותר מחוזקת.
אני כבר לא אוהבת בלי תנאים, ולא מתמקחת על האושר שלי.
אני כבר לא מעגלת פינות וכבר לא עושה ויתורים על חשבוני.
אני כבר לא מחכה. לאף אחד. בשום מצב.
אני כבר לא עיוורת. אני רואה את כל הפגמים, שבך. וגם בי.
אני כבר לא פוחדת להישאר לבד, אני יודעת שזה לא יקרה אף פעם.
אני כבר לא פוחדת שיעזבו אותי פתאום, כי נחמד לי גם בתוך הלבד.
אני לא מורידה את החיוך מהפנים. והוא שם גם כשאני בוכה.
אני לא נוטרת לך טינה, אני סולחת גם בלי שביקשת סליחה.
אז אני פחות מדברת, יותר מקשיבה.
פחות חולמת, יותר מגשימה.
פחות מהססת, יותר אמיצה.
פחות מתאהבת, יותר אהובה.
פחות הורסת, יותר בונה.
פחות מתפשרת, יותר שלמה.
פחות מדממת, יותר מצולקת, אבל הרבה יותר חכמה. הרבה פחות בודדה.
הרבה יותר שמחה.
תראו אותי, אני כבר הרבה יותר מבסדר.
//שירן היינה