התלבטתי האם לכתוב פוסט באווירת המצב או אולי כדאי להעלות משהו מנותק שיהווה מעין הפוגה קלה מהאירועים הקשים. לאחר רפרוף קליל בפייס וגם כאן באתר ולאחר מחשבה קלה, הגעתי למסקנה שהפוגה קומית הומניטארית עדיפה, אז..
איזה כיף זה טלפון חדש? אתה שולף אותו מהקופסא, שמח ומרוגש כאילו נולד לך בזה הרגע תינוק חמוד במשקל 98 גרם, 4 ליבות פועמות ומסך 4.7 אינץ׳. אתה מפנק אותו בכיסוי איכותי עשוי חימר ארגונומי כדי שלא יהיה לו קר ויחלה, טאץ׳ וחלילה. כמו כל ישראלי טוב אתה משוויץ בצעצוע החדש בפני כל מי שנקרה בדרכך: משפחה, חברים, הומלסים, עוברי אורח ברחוב, חתולי רחוב, פנסי רחוב ועוד..
כדי להעלות את הביטחון העצמי של הרך הנולד אתה תמיד תשבח ותהלל את פועלו: "יש למכשיר אפליקציה שייחודית רק למכשיר הזה ספציפית והיא מאפשרת לך למחוק אפליקציות בעזרת מצמוץ!!!", או "אם תצעק ג׳ומבה ג׳ומבה המכשיר יחייג מיד לכל האנשים אליהן חייגת בשבוע האחרון ויזמין אותם לקפה ועוגה".
צילום: (visualphotos.com)
ואז מגיע השלב שבו כולם רוצים לחזות בפלא: "פייייי איזה יופי, תביא תביא נראה רגע". אתה מושיט לו את הילד בגאווה אך עם מעט חשש שייפגע בו בשוגג. ואז אותו בנאדם יחזיק בטלפון, יגלול את המסך פעמיים ימינה, שלוש פעמים שמאלה, ייכנס לאפליקציה אחת וייצא ממנה כעבור 3 עד 5 שניות, יכבה את המסך, ידליק אותו שוב, ינסה לפתוח את קוד הנעילה ולא יצליח, ייסתכל על המכשיר מאחורה ואז שוב מקדימה וייתן את אישורו: "פששש טלפון חזק ביותר", איזה יופי המכשיר עבר טסט, אושר על ידי הגורמים הרלוונטיים וקיבל את תו התקן המיוחל, הילד בריא!
הצרה מתחילה כשאנשים מתחילים לדבר בגנותו של הבן: "יכולת להביא את הגלקסי z7 ב500 ₪ פחות" הם אומרים, ומיד אתה יוצא למלחמה על כבודך, כי הרי לא משנה מה יהיה, תמיד כשתקנה משהו גם אם תדע בתוך תוכך שהמוצר שקנית הוא מוצר פח אתה לעולם לא תודה בכך בפני חבריך. אז אתה עונה לקנטרנים שב-"דה-גלובס" עשו מבחן איכות וגילו שמדובר במכשיר הטוב ביותר בשוק ואף עלי אדמות ושלא צפוי לצאת מכשיר טוב ממנו בשלושת הרבעונים הקרובים. בנוסף אתה מגלה להם שפרסמת כבר את המכשיר ביד 2, ככה בשביל הספורט וקיבלת הצעה להחליף אותו תמורת שני אייפונים, אייפד ומיקסר אלחוטי.
אממה כעבור חודשיים וחצי ההתלהבות יורדת פלאים. אם בתחילת הדרך היית מרים אותו בעדינות השמורה רק לעובדים בכור האטומי בדימונה, היום אתה כבר משחק בו מסירות עם אמא, עושה איתו ג׳אגלינג ועורך לו מבחני ריסוק מהספה. אתה נותן אותו לאחיין שבדיוק אוכל עוגת שוקולד, נכנס איתו חופשי לשירותים ואפילו נוגע בו תוך כדי אכילת כנפיים מתובלות היטב.
בקיצור, עשו לעצמכם טובה, תפסיקו להתעסק בסמארטפון שלכם בכל רגע נתון ותנו לו קצת מנוחה!
יאללה, מי שמחפש אותי אני בווטסאפ, ביוש…
//ארז הדר