מילים ללא דופי, מחפשות אישונם ברעם בהיר. מעוות סיפור ישן, שניתן בו הכוח, ליצור בחמלה את תמונות העבר. רואה בעיניו עתיד לא ברור, מתחתן עם אויביו להטיל את הגבול. אגדה ועוד אגדה, יודע לספר הקשיש בבית מלון שנשרפה בו הלהבה. ניחן הצער בלב אדם, לקח אישה שלא ידעה מנוח. מדינה כבדה בלי רוע, כוונה טובה משתנה בעת השחר העולה. חיוך שקט רואה ברקת בתוך מסכת אירועים, קורא לסמטאות "הציצו פנימה".
יום חול רוצה עוד חג ללא סינון, לשמור אותך קרוב לבידול. עולם שלם רואה את יופי הרעות. ניחן האופק שכָּפר את הבדידות. נר ראשון, רגליו בועטות עם שחר. בלבול מוח מעורפל, טיפס אל המחר, חימש חייל לבנות את משעולי הכפר. סיור רגלי בתוך מוצב נוכח הוא בטיול, אדם רואה מוקש אויב, זה לא נגמר אף פעם. היסטוריה מספרת את עתיד המדינה. נכס ועוד נכס של אבות אבותינו, נראים רחוקים בארץ הקדושה. ניגון חי מדליק בועה בתוך הילד שאיננו. שבעה מוקדים, העיר הבצורה נחרבת. יופי מאחר לבוא, אהוב יציל אהובתו. דיבור חדיש נוקש שיניו, פחד אינו נמצא ביננו, צעירים רוצים לכתוב במערומינו.
תראי כמה יפים העלים של עץ הזית, מתרומם לאור כיפת השמיים, מחבק את גב המים שמלאו להם אט אט בתכול ענני הדמיון. בן זעיר מכוון דרכו בדיוק מופלא. יונה מגרגרת, זבוב נצמד לרגלי, כלב קשור נובח, רוצה להציץ. להירגע משבוע מותח, משימה לא פשוטה, המחשבות לעיתים מנצחות במערכה. נשמה מבקשת את הטבע על מגש צבעוני ורחב. אבן ועוד אבן יוצאות לטיול ארוך, רוח נעימה מרעננת את הראש.
מכונית במעלה ההר, נוהגת אל דרכה לאהוב את עצמה. מאותגרת, מקבלת רמזים מהיקום, להצליח לעמוד במטרותיה בשמחה ובקלות. היום המנוע נטען, מחר מחכה עוד שבוע. ניגון, מיגון, מיכון האדם האחרון, מחכה לטיל השיממון. הפתרון עמוק יותר, אינני אשת צבא, אך הלב יודע את לבו בעת צרה. מאוהבת, נאהבת, מחבקת, מחברת. נחבאת אל הכלים, יוצאת אל הדרכים. נושקת לשבילים ריקים מאדם, כולם במסתור מהעתיד הבא. צאו החוצה, תהינו, תחיו, תחוו.
אנשים ומחשבים מחפשים חברה וירטואלית, דור ה y כותב שיר בתוך סמארט פון דיגיטלי. חיבור מנטלי לעולם גלובלי, מלמד לנשום בעת צרה. משחק באנלי, מעביר זמן כשרע לי, מלטף רגע קיים. עייפות החומר, מנתקת נשמה ממהותה, מתכרבלת בעצב האבדה. שלח לי אור, עזרה לראות תקווה שעתידה להגיע. אש ומים מנקים את השְׂררה. הכול קורה עכשיו, היקום תמיד מדויק. אילם משמיע קול זעקה, חרש שומע קול אזעקה, נכה על גלגלים חש מכיסאו למרחב המוגן. סדרה של אירועים וירטואליים, מחפשים חמימות בעולם ששכח להתכסות בשמחה.
נשיקת אהובה מייחסת קירבה בינתיים. מתמודדים עם ההווה שוכחים לסגור דלתיים. רציפה האהבה. בינתיים הופך לנצח נצחים, עולם עולמים. נינוחות הטבע מעניקים אוויר לנשימת הנשמה. עץ הזית יקירי, מרפא כל שארצה בעזרת האדמה היציבה. שקט נפשי, הנאה צרופה מלאת אהבה ונתינה. קיבוץ הרמוני, כזה אני רוצה, לחיות את עצמי ביחד אתך.
ניצן קטן, תפרחי בעצמךְ, לטבע נולדתְ, הבריאה מחכה שתצרי את הונך. עץ יקר תודה על הריפוי. מלטפת את הטבע , מזהה את החיבור. מדיטציה לא רק בעזרת הדרכה, אפשר בפשטות לשבת ולהתחבר לאדמה.
Stay safe people , Peace & Love
//ניצן מוטיוק