איש אחד במונטנה שאל אותי כמה זמן אני פה בארצות הברית, עניתי שרק לפני שבועיים הגעתי עכשיו קודם לWyoming ועכשיו אני פה במונטנה ואני ממש אוהבת - יפה פה, הנוף הררי ונקי, לא רואים שום דבר אחר באופק רק קו קטן שמפריד את השמיים וההרים בקו מקוקו שעולה ויורד, יש פה ריח טוב במונטנה אנשים נחמדים מאוד, אין דאגות כולם פה בשנטי.
"ריח טוב?" הוא צוחק ושואל מה עשיתי בויומינג ואיך לעזאזל הגעתי לשם, אמרתי לו ״אל תשאל שאלות שלא תשמע שקרים". צחקנו ואמרתי לו שהיה לי שוק תרבותי מאוד גדול. הוא צחק חזק יותר ואמר "תני לי שלושה הבדלים בין ישראל וויומינג"
"בוויומינג יש לאנשים קטע להתקעקע בגוף כאילו הם בלוק ציור, תמונה של טינקרבל, פו הדב ואפילו טוויטי וזה רק הולך ומתדרדר ושבישראל יש אנשים עם קעקועים אבל לא בכמות כזאת ובצורה כזאת".
מה עוד הוא שאל, עניתי ״קאויבויס, שמעת על זה?״ הוא מחזיק את הבטן מרוב הצחוק ומהנהן על כל מילה ״הם לא יודעים מה זה מקלחת! הם לא מתקלחים בחיים. אין להם שיניים, אין להם דיאודורנט, בישראל אנשים מתקלחים פעם אחת ביום לפחות".
והשלישי? הסתכלתי עליו ואמרתי לו ״בישראל אנשים נמצאים בבית שלהם כל היום והמקלט ואתה יודע למה? כי חמאס זורק כ200 טילים כל יום לכיון ישראל, תל אביב ריקה, אנחנו במלחמה. אנחנו מנסים לעשות הפסקת אש והם ממשיכים בשלהם עם עוד טילים״ הוא הפסיק לצחוק לרגע, הרסתי את המסיבה ״שמעתי על זה״, הוא ענה. ״בגלל זה אנשים ביומינג מתייחסים לעצמם ככה, אין להם דאגות כמו שיש לנו כי אין סכנה, הם פשוט אוכלים כל היום את אוכל המטוגן שלהם ואת הרגל של התרנגול הודו הם אוכלים כמו הפלינסטונס, הם פשוט קמים בבוקר וחיים״. הוא הסכים. ניסיתי לחזור שניה לאופטימיות ואמרתי "אבל פה במונטנה ממש יפה".
–
"בת כמה את? מסתובבת ככה לבד בעולם?"
22 עניתי.
"את נראת הרבה יותר בוגרת לגילך".
"כן אני מרגישה ככה גם".
"את גם אישה, אתן בכללי מתבגרות יותר מהר מאתנו, לגברים לוקח קצת זמן להתבגר".
״בגלל זה תמיד אני יוצאת עם בחורים יותר גדולים בגיל, יותר בוגרים, אבל הבנתי שזה לא נכון. זה לא תמיד קשור לגיל".
״לפעמים לוקח להם יותר לפעמים פחות זמן, אבל כשהם מתבגרים, אז הם מתבגרים".
״אתה יודע. זה לפעמים יכול לקחת להם עד גיל 50״.
"את בהחלט צודקת".
–
יום למחרת פגשתי את אותו בנאדם והוא שאל אותי אם אני עובדת גם בקניון ועניתי שכן.
"פעם הרגליים שלי לא בגדו בי כל כך קשה כמו עכשיו, אני מזדקנת".
הוא אמר "אז מה?! הכי כיף להיות זקנים".
"השתגעת?" עניתי לו ״אני רוצה להיות צעירה לנצח״ ואז הוא ענה ״יש לך יותר כסף כשאתה מבוגר, יש לך בית ומכונית, החיים נהיים קלים יותר״.
אני המשכתי אותו ב ״ואישה שמבשלת ומנקה ומכבסת ומחכה בבית, ילדים, חופשות, עוד בתים״, הוא הנהן.
״אתה יודע פעם, כשהייתי בת 16״ (הוא נקרע מצחוק) "תמיד חשבתי שלהיות בת 30 זה מגניב".
״זה באמת מגניב".
"כמו להיות בן 20 עם 10 שנות ניסיון, טוב, אז אני רוצה להזדקן״.
אני רוצה את כל מה שאני לא יכולה עכשיו, אם אני צעירה אני ארצה להתבגר, כשאתה מתבגר אתה מת להיות צעיר. אני רוצה להיות בארץ כרגע אבל אני גם רוצה להישאר וליהנות, אני רוצה הכל עכשיו ובבת אחת ולא באמת עושה הרבה או לפחות את כל מה שאני יכולה לעשות.
יש שלוש מילים על החיים שצריך להגיד לעצמך כל הזמן "Life goes on".
—
כשאתה מתחבר לבנאדם ומרגיש חיבור אמיתי וקרוב זה מרגיש לרגע כאילו מעולם לא הייתם מרוחקים ממילא. ואז כשמגיע הרגע שצריך להחליט ולעזוב זה מרגיש כאילו מעולם לא היית לבד גם כן.
" you can go your own way"
//אילנה מאטטוב